(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת אושרי פרוסט-פרנקל): התובעת טענה כי בית העסק הנתבע שלח לה עשרות הודעות אלקטרוניות הכוללות תכנים שיווקיים. לדבריה, ביקרה בבית העסק לפני שנים, אך לא הסכימה לקבל תכנים שיווקיים ולמרות שביקשה כי שמה יוסר מרשימת התפוצה, נשלחו לה 13 הודעות בניגוד לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי מעולם לא קיבלה את הודעת ההסרה של התובעת וכי התובעת יכלה לפנות אליה באמצעות הטלפון או במכתב. נפסק - התובעת שלחה מייל לנתבעת, בו ביקשה את הפסקת ההודעות, אך לא טילפנה או ניסתה בדרך אחרת להפסיק את ההודעות. התובעת מסרה את כתובת הדוא"ל שלה לנתבעת, שאם לא כן אין דרך שהנתבעת תקבל כתובת זו. מתקבלת טענת הנתבעת כי התובעת לא עשתה די בהודעה אחת בדוא"ל והיה עליה לעשות יותר אילו ההודעות גרמו לה נזק כה רב כמתואר בתביעה. לאור העובדה כי התובעת לא עשתה די כדי להפסיק את הפרסום, הרי שבגין כל ההודעות שנשלחו אליה תשלם לה הנתבעת סך כולל של 1,500 ש"ח.