עפ"ג 54251-01-12 מדינת ישראל נ' פנדו ואח'

(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטים ברלינר, קרא וסוקולוב): ערעורים על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום בת"א [ת"פ 3426-02-11]. המדינה ערערה על אי-הרשעתו של הנאשם 2 בכתב האישום (אבשלום) ועל קולת העונש של המשיבים (פנדו, בסון ופדלון). מנגד, ערער פנדו על החלטת ביהמ"ש קמא שלא להימנע מהרשעתו. המשיבים הורשעו, לפי הודאתם, בעבירה של איסור הגרלות והימורים (ריבוי עבירות), לאחר ששימשו כראשי קבוצות במסגרת אתר הימורים העוסק בספורט (play2bet.com). ראשי הקבוצות גייסו לאתר מהמרים, אספו את חובות המהמרים, שילמו את זכיותיהם ואף הימרו באתר עבור מהמרים שלא הימרו ישירות. הם היו מתוגמלים באחוזים מהיקף ההימורים. על שלושת המשיבים נגזרו 5 חודשי מאסר על תנאי, קנס כספי וחילוט כספים וציוד שנמצאו ברשותם. בנוסף, החליט ביהמ"ש קמא שלא להרשיע את אבשלום והטיל עליו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות. נפסק -
  • בתקופת הביניים שעד לשמיעת הערעור, ניתן פסק-דינו של ביהמ"ש העליון בפרשה, בעניינם של ראשי הקשר, בו התווה את מדיניות הענישה בעבירות הרלבנטיות, לרבות הדגשת החומרה המיוחדת של ההימורים המקוונים. היכולת לבצע עבירות הימורים מקוונות מגדילה את מספר הקורבנות הפוטנציאליים. ללא מאמץ ניתן לחבר לרשת אלפי מהמרים פוטנציאליים. מארגן ההימורים יכול להישאר אלמוני בחסות המרחב המקוון והמהמר הבודד יכול אף הוא לפעול בפרטיות, מבלי לצאת מביתו.
  • הרשת פותחת את שעריה גם בפני האפשרות המסוכנת מאוד של הימור על-ידי קטינים. סכומי עתק יכולים להחליף ידיים ולמשוך מלביני הון שישתמשו באפשרות זו כדרך להלבנת כספים. ההימורים המקוונים מאפשרים גם שימוש בכרטיסי אשראי, המטשטש את הגבולות ומאפשר למהמרים להמר על רכוש שלמעשה אינו מצוי בידם. המדיניות הנ"ל משמיטה את הקרקע תחת כל ענישה שאין עימה רכיב של מאסר בפועל. הדברים נכונים לגבי כל החוליות הרלבנטיות.
  • בעניין אבשלום, הרי שהנימוק של עיסוקו בספורט אינו יכול לשאת על שכמו את משקל ההחלטה שלא להרשיעו. דווקא עיסוק זה יכול לשמש נימוק לחומרה ולא לקולא. מי שעוסק בספורט כמקצוע ואמור לחנך דור צעיר על ערכי ההגינות והיושר בספורט, נכשל בעבירה של ארגון הימורים מקוונים בספורט. העיסוק בספורט אינו מקנה חסינות ועל משיב זה לתת את הדין על מעשיו, כמו כל המשיבים הנוספים. ערעור המדינה התקבל. אבשלום הורשע בעבירה של איסור הגרלות והימורים (ריבוי עבירות).
  • האמור לעיל משליך גם על עניין פנדו. האמירה הערכית באשר לשני המשיבים היא זהה ואין כל נימוק שמכוחו ניתן לאבחן בין פנדו לבין המעורבים האחרים בפרשה זו. לא הוכחו נסיבות אישיות חריגות המצדיקות הימנעות מהרשעה. ערעורו של פנדו נדחה ויש להותיר על כנה את החלטת ביהמ"ש קמא להרשיעו.
  • פסה"ד בביהמ"ש העליון יצר שינוי מהותי ברמת הענישה בפרשה זו. יש חשיבות להיקף המחזור הכספי של כל אחד מהמשיבים, המשקף את מידת התאמצותו והיקף פעילותו של כל משיב. פנדו, בסון ופדלון השיגו מחזור דומה, לעומת אבשלום שמחזורו נמוך יותר. גם לתקופת הפעילות יש משמעות לעניין מדרג הענישה.
  • על המשיבים פנדו, בסון ופדלון נגזרו 4 חודשי מאסר בפועל, שיכול וירוצו בעבודות שירות. המאסר המותנה שהטיל ביהמ"ש קמא יישאר בעינו. על אבשלום נגזרו חודשיים מאסר בפועל, שירוצו בדרך של עבודות שירות וכן 6 חודשי מאסר על תנאי.  יש אף להחמיר בקנסות: על פנדו, בסון ופדלון הוטל קנס של 20,000 ש"ח ועל אבשלום קנס בסך 7,500 ש"ח.