הצעת חוק פרטית [פ/6594/25] של חבר הכנסת יוסף טייב ואח'. מטרת ההצעה היא "לצמצם את תופעת הבריונות המקוונת והפצת תכנים פוגעניים ברשתות החברתיות תוך חיוב הרשתות החברתיות לפעול במהירות וביעילות להסרת תכנים שאסורים לפי דין". ההצעה מציעה לקבוע רשת חברתית תטפל בתוכן פוגעני תוך 24 שעות מרגע הדיווח ותטפל בתוכן פוגעני העוסק בקטין מוקדם ככל הניתן ולא יותר מ-12 שעות ...
הצעת חוק פרטית [פ/6543/25] של חבר הכנסת נאור שירי ואח', שמטרתה "להסדיר את פעילותן וחובותיהן של מתווכות תוכן המפעילות רשתות חברתיות באופן מקוון, תוך הגנה על זכויות אזרח, שמירה על טובת הילד ועל זכותם של קטינים לביטחון, לכבוד ולפרטיות...". ההצעה כוללת איסור על מתווכת תוכן (חברה המפעילה רשת חברתית) לאפשר לצעירים שטרם מלאו להם 14 שנים לפתוח או להפעיל חשבון ברשת חברתית. ...
הצעת חוק פרטית [פ/6567/25] של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. הצעת החוק מבקשת לקבוע הסדר לפיו הגיל המינימלי לשימוש ברשתות חברתיות יהיה 15. החובה למנוע שימוש ברשתות חברתיות מתחת לגיל זה תחול על מפעילי הרשתות החברתיות, ולא על הקטינים או הוריהם. מפעיל רשת חברתית יבצע אימות גיל של מי שמילא את פרטיו במטרה להירשם לרשת החברתית, טרם פתיחת משתמש עבורו. ...
טיקטוק לא העריכה כראוי כיצד התכונות הממכרות של האפליקציה שלה עלולות לפגוע ברווחתם הפיזית והנפשית של משתמשיה, כולל קטינים ומבוגרים פגיעים, והפרה בכך את חוק השירותים הדיגיטלי (ה-Digital Services Act) - כך קבעה באופן ראשוני הנציבות האירופאית, שהחלה לחקור את טיקטוק לפני כשנתיים. התכונות הממכרות כללו גלילה אינסופית, הפעלה אוטומטית של סרטונים, התראות קופצות ומערכת המלצות מותאמת אישית.
הנציבות ...
משרד המשפטים פרסם להערות הציבור את תזכיר חוק תחולת דינים על עוסק זר המכווין את פעילותו ללקוחות בישראל, התשפ"ו-2026. דברי ההסבר לתזכיר מדגישים את ההתפתחות הטכנולוגית שהשפיעה דפוסי המסחר הבין-לאומי וכן את זמינותה ונגישותה של רשת האינטרנט, שהביאו לכך שפרטים, תאגידים ומדינות מכל רחבי העולם, יכולים להתקשר זה עם זה לרכישת שירותים וטובין.
הלקוח הישראלי עשוי להתקשר בחוזים בשלל תחומים ...
הצעת חוק פרטית [פ/6576/25] של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר ואח'. מטרת ההצעה היא "הסדרת פעילות פלטפורמות מקוונות ורשתות חברתיות בישראל, תוך הגנה על חירויות האזרח, הגנה על קטינים במרחב הרשת והבטחת אכיפות הדין הישראלי במרחב הרשת".
אתרי אינטרנט לא צריכים לאמת הודעות דוברות רשמיות טרם פרסומן (פסק-דין, שלום י-ם, השופטת מיקה בנקי):
העובדות: תביעת לשון הרע נגד גופי תקשורת ומפעילי שירותי אינטרנט בשל פרסומים שנעשו על יסוד הודעות דוברות שב"ס והמשטרה. התובע הוא עו"ד שהגיע לביקור בכלא רימונים ועם יציאתו נעצר בחשד לביצוע עבירות. עם מעצרו, ולאחר מכן עם הגשת כתב האישום, פורסמו הודעות לתקשורת על ...
הלקוח הישראלי עשוי להתקשר בחוזים בשלל תחומים עם עוסק שמקום מושבו אינו בישראל והוא פועל מחוץ לישראל, על מנת לרכוש ממנו שירותים או מוצרים. חוזים אלה הם לרוב חוזים אחידים והם מעוררים שאלה עקרונית לגבי הדין המהותי החל על העסקה ועל העוסק הזר, כאשר הוא מתקשר עם לקוח ישראלי. תזכיר החוק עולה בקנה אחד עם הלכות של בית המשפט העליון מהעת ...
משתמשים חדשים? להרשמה לחצו כאן