בעקבות רגולטור הבנקאות האירופי ומדינות נוספות בעולם, גם הרשויות בארץ, ובראשן בנק ישראל, מפרסמות כעת "הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות וירטואליים מבוזרים (דוגמת ביטקוין)". לפי ההודעה, הרשויות, בהן רשות המסים, רשות ני"ע והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עדיין בוחנות את האופן הראוי להסדרת השימוש, הפיקוח והמיסוי של מטבעות כמו ביטקוין. בשלב זה, הרשויות מחדדות את הסיכונים העיקריים שלדעתן חשוב שהציבור יכיר בבואו לשקול שימוש או מסחר במטבעות וירטואליים:
- אף בנק מרכזי לא עומד מאחורי המטבעות הוירטואליים, ולפיכך אין מי שערב לערכם או פועל לשימור האמון בהם;
- המטבעות ניתנים למסחר והעברה אנונימיים, דבר המאפשר לעקוף מנגנוני פיקוח על הלבנת הון ומימון טרור;
- מאפייניהם הייחודיים מתאימים במיוחד לביצוע מעשי מרמה והונאה. למשל, העדר האפשרות לבטל עסקה במטבע וירטואלי מאפשרת הונאה בדרך של של גביית התשלום במטבע הוירטואלי ללא אספקת התמורה;
- המטבעות נתונים לתנודתיות גדולה ובלתי צפויה בערכם הריאלי;
- הם נשמרים באמצעים ממוחשבים הניתנים לגניבה או פריצה; אם המחזיק בביטקוין שוכח את סיסמת הגישה לחשבונו, הוא עלול לאבד לצמיתות את כספו הוירטואלי;
- גם סוחרים בביטקוין הרשומים כ"נותני שירותי מטבע" במשרד האוצר, אינו מפוקחים על-ידי הרשויות בקשר עם פעילותם במטבע הוירטואלי;
- רשות ניירות ערך אינה מפקחת על ניירות ערך שנכס הבסיס שלהן הוא מטבע וירטואלי.
ההודעה גם מדגישה ששמם של ה"מטבעות הוירטואלים" עשוי להטעות, היות שהם אינם הילך חוקי באף מדינה ומשכך, נעדרים מעמד רשמי.