בנקים חייבים לפצות מי שנפלו קרבן להונאות סייבר ולנוכלים המתחזים בשיחות וידאו לשוטרים או לפקידי ממשל, אומרים לקורבנות שהם נתונים ב"מעצר" ומפעילים עליהם לחץ להעביר כספים - כך קבע בית המשפט העליון בהודו, כשקרא לבנק המרכזי של הודו לחייב את הבנקים לפעול כך במקרה שיימצא כי ההונאה התרחשה כתוצאה מכישלון בדיקת נאותות מטעם הבנק.

בית המשפט קבע כי כל בנק חייב להקפיא זמנית עסקאות שאינן תואמות את פעילות העבר של חשבון, להתריע למשטרה ולרשויות על עסקאות חשודות כאלה ולאמת פיזית האם העסקה אמיתית לפני אישורה. בית המשפט יטיל את האחריות על הבנק עצמו, במטרה להגביר את אכיפת החובות. בית המשפט אף העיר שבנקים יכולים להיעזר בבינה מלאכותית כדי להילחם בתופעה.

בית המשפט הביע ספקות באכיפת הוראות הבנק המרכזי הקיימות, וביקש להבין אילו מנגנונים יחייבו את הבנקים לציית. היום ההוראות אינן מתייחסות ללקוחות בנק שמאשרים עסקאות לאחר שהוטעו, ולבנקים אין אחריות למעשים אלו. לכן ביקש בית המשפט לקבל את רשימת הבנקים כדי להחיל עליהן את פסיקתו. כמו כן, ביקש בית המשפט להבין אילו פעולות ננקטו נגד עובדי הבנק (שהיו חלק מההונאה), לחסום חשבונות המשמשים להונאה, לפתח תוכנה לסימון חשבונות מתחזים ולחייב את המשטרה לדווח על מקרים שהתרחשו ומצב החקירות.

בית המשפט ביקש לבחון את הצעות לתיקון הוראות "הכר את הלקוח" ("Know Your Customer") של הבנק המרכזי, לפני שיפרסם את הנחיות משלו. על הבנק המרכזי לפרסם את ההוראות החדשות עד ה-30 בנובמבר, ועליו לוודא שיכנסו לתוקף עד ה-31 בדצמבר. מקור: Medianama (מאת: אקריטי באנסאל).