סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת מגן על מטא מפני תביעה בשל הסרת עמודי פייסבוק, גם כשהתובעת טוענת לזכות קניינית בעמודים ולהפרת התחייבות שלא להסירם. כך פסק בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז התשיעי של ארצות הברית, שאישר את החלטת בית המשפט קמא לדחות את תביעת Shared נגד מטא. בית המשפט קבע כי הסרת תוכן של צד שלישי ומניעת פרסום מודעות הן החלטות עריכה מובהקות של מטא, המוגנות מכוח סעיף 230 לחוק.

Shared, העוסקת ביצירה ובפרסום של תוכן מקוון, הפעילה עמודי פייסבוק שצברו כ-25 מיליון עוקבים. החברה פרסמה יותר מחצי מיליון מודעות בפייסבוק, אך פייסבוק דחתה מעל ל-18 אלף מהמודעות, חלקן בשל מדיניות פייסבוק האוסרת תוכן שנועד ליצור זעזוע אצל המשתמשים. לפי בית המשפט, החברה השתמשה דרך קבע במודעות מטעות וב"קליקבייט" בוטה. באוקטובר 2020 הסירה פייסבוק את עמודי החברה. Shared טענה כי מדובר ב"גזר דין מוות" לעסקיה, וכי הסרת העמודים, שלטענתה הייתה לה זכות קניינית בלעדית בהם, מקימה עילת גזל.

בית המשפט קבע כי אופן הצגת התביעה אינו משנה את העובדה ש-Shared פשוט ניסתה להטיל על מטא אחריות להפעלת שיקול דעתה כמפרסמת של תוכן צד שלישי. סעיף 230 קובע, בכפוף לחריגים, כי אין לראות בספק של שירות מחשב אינטראקטיבי כמפרסם או כדובר של מידע שסיפק אחר. ההגנה חלה גם על החלטה להסיר תוכן, ולא רק על ההחלטה לפרסמו.

בית המשפט דחה גם את ניסיונה של Shared להסתמך על התחייבות נטענת בתנאי השירות, שלפיה מטא לא תסיר את עמודיה אלא בשל הפרה ברורה, חמורה או חוזרת של התנאים. תחילה הטיל בית המשפט ספק בעצם קיומה של התחייבות כזו, משום שתנאי השירות מעניקים למטא סמכות בלעדית לקבוע אם עסק הפר את כללי הקהילה. נוסף על כך, קבע כי גם התחייבות חוזית המשקפת את סמכות העריכה של מטא לא שוללת הגנה מכוח סעיף 230.

בהכרעה נפרדת, דחה בית המשפט גם את טענות Shared להטעיה בקשר להסברים שסיפקה פייסבוק לדחיית מודעותיה, מחמת התיישנות. השופטים הוסיפו כי גם אלמלא התיישנו הטענות, החברה ויתרה עליהן בהתנהלותה, כשהמשיכה להזמין פרסום במשך שנים למרות ההסברים הלקויים לטענתה. מקור: Technology & Marketing Law Blog (מאת: אריק גולדמן).