סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת מגן על מטא מפני מרבית הטענות בתביעה שהגישה נפגעת סחר בבני אדם למטרות מין, שטענה כי נוצלה באמצעות אינסטגרם - כך פסק בית המשפט הפדרלי התשיעי לערעורים של ארצות הברית. עם זאת, בית המשפט הותיר לבירור את הטענה כי מטא לא הטמיעה מנגנון הולם לדיווח על סחר בבני אדם למטרות מין, וקבע כי סעיף 230 אינו מקנה לה הגנה מפני טענה זו.

התובעת טענה כי נוצלה במשך שנה למטרות מין באמצעות אינסטגרם. האדם שסחר בה הורשע ונידון ל-40 שנות מאסר. בתביעתה נגד מטא טענה כי מטא אפשרה את הסחר והפיקה ממנו תועלת, וכי האלגוריתמים של אינסטגרם עודדו קשרים בין סוחרי מין למשתמשים פגיעים. בנוסף, טענה לפגמים באינסטגרם בשל היעדר מנגנונים לאימות זהות וגיל ולדיווח על סחר בבני אדם למטרות מין, וכן לחוסר באזהרות הולמות על הסכנות בשימוש באינסטגרם.

בית המשפט קבע כי סעיף 230, המגן על פלטפורמות מפני אחריות לתוכן שמפרסמים צדדים שלישיים, חוסם לרוב ניסיונות של נפגעי סחר בבני אדם לתבוע את מטא. בית המשפט קבע כי לא ניתן לעקוף את הגנת סעיף 230 בטענה נגד האלגוריתמים שמחברים בין המשתמשים, במקום התוכן שהמשתמשים מפרסמים. בית המשפט גם דחה גם את הטענה בגין היעדר דרישות לאימות זהות וגיל בעת פתיחת חשבון באינטסגרם, והחוסר באזהרות על סכנת הסחר בבני אדם למטרות מין באינסטגרם, כיוון שכולם קשורים בתפקידה של מטא כמפרסמת.

עם זאת, בית המשפט קבע כי ההגנה שמקנה סעיף 230 לא חלה על הטענה שמטא לא סיפקה מנגנון הולם לדיווח על סחר בבני אדם למטרות מין, ושלא דאגה לכלי שיאפשר תגובה מיידית. בית המשפט החזיר טענה זו לבית המשפט קמא להמשך בירור, אך לא קבע כי מטא אחראית לנזקי התובעת. מקור: Technology & Marketing Law Blog (מאת: אריק גולדמן).