יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, השופט נעם סולברג, דחה אתמול את בקשת סיעת הליכוד לעיין מחדש בהחלטתו, שניתנה לפני כשבועיים, ששללה את הנוהג לפיו נציגי סיעות ורשימות בקלפי מדווחים ביישומון מי מימש את זכות הבחירה שלו. השופט סולברג קבע, כזכור, כי תיעוד בזמן אמת על מי מהבוחרים מימש את זכות הבחירה שלו, והעברת מידע זה למפלגות (בין היתר באמצעות אפליקציית "אלקטור" הידועה (לשמצה)) - אסורים. 

בעקבות הבקשה לעיון מחדש, ביקש השופט סולברג מהצדדים להליך גם להתייחס לדרכים חלופיות וישימות להמרצת בוחרים לממש את זכות ההצבעה, תוך שמירה על מסגרת ההחלטה המקורית. כעת, השופט סולברג קבע כי החלטתו המקורית תישאר על כנה, שכן לא נמצאה עילה לסטות ממנה, הואיל והפונים לא הוכיחו הסתמכות בת הגנה משפטית. השופט סולברג קבע כי לא מדובר בשינוי של כללי הבחירות במהלכן, ולכן גם אין סיבה לדחות את תחולת ההחלטה. 

השופט סולברג קבע כי גם אם הייתה הסתמכות על כך שוועדת הבחירות המרכזית אינה מביעה עמדה לגבי העברת המידע ממקום הקלפי, הרי שמשעה שהוברר שנוהג זה מנוגד לדין, לחוק מפורש, אין עוד ציפייה בת הגנה משפטית לכך שהוועדה לא תביע עמדה לגביו. אשר לשאלת הדרכים החלופיות להמרצת בוחרים, השופט סולברג קבע כי דרכים להמרצת בוחרים - שאינן כוללות מסירת מידע על עצם ההצבעה (ושאין בהן הפרה של דין אחר) – הן מותרות. השופט סולברג הנחה את המטה המקצועי בוועדת הבחירות המרכזית לפרסם, ביום הבחירות, ארבע פעמים לפחות ביום, לציבור הרחב, נתונים על שיעור ההצבעה בכל קלפי רגילה. הפרסום ישקף את המידע שבידי הוועדה ואת שעת הדיווח האחרונה בכל קלפי. 

כזכור, העותרים, ובראשם עו"ד שחר בן מאיר, הלינו נגד הנוהג שהתפתח בבחירות בשנים האחרונות שלפיו המידע שנמסר למפלגה מאת חברי ועדת קלפי ומשקיפים אינו רק פרטי הבוחרים, אלא כל פנקס הבוחרים כולו, בצירוף כלים טכנולוגיים לניתוח שלו. השופט סולברג, בהחלטתו הראשונה, הדגיש כי התיעוד הדיגיטלי מגביר במידה רבה את הסיכון לפרטיות: הזנת נתונים למאגרים, ומעורבות גופים מסחריים, פוגעת בפרטיות, ואי אפשר להיתלות בהבטחות אבטחה כאשר אלה מבוססות על תנאים טכנולוגיים משתנים. השופט סולברג קבע כי בעוד שעקרון החשאיות בדיני הבחירות לא נפגע, שכן הוא חל על תוכן ההצבעה בלבד, הרי שעצם ההצבעה ונסיבותיה (מקום וזמן) הם "מידע" ו"מידע בעל רגישות מיוחדת" המוגן בחוק הגנת הפרטיות. לפיכך נקבע כי העברתו למפלגות הוא שימוש במידע למטרה אחרת מזו שלשמה נמסר ולכן ייחשב כפגיעה לפי סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות.