אדם המפרסם תעמולת בחירות הכוללת תוכן שנוצר באמצעי דיגיטלי ונחזה להיות מקורי, חייב לציין באופן ברור ובולט שהתוכן לא תועד במקור. כך קובע חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026 , שהכנסת קיבלה לפני שהתפזרה. החוק אינו נוקט בלשו 'דיפ-פייק' אבל הוא מכוון לתכנים כאלה בעיקר. הוא גם אינו מגביל את תחולתו לסוג מסוים של תוכן - וידאו, תמונה, הקלטת קול וכו' - אלא חל על כל תוכן באשר הוא.
הנוסח משאיר שאלות לא פתורות. לדוגמה - מה ייחשב ציון ברור ובולט? האם יש להטביע את הציון בתוכן עצמו או שדי בהוספתו למידע שמלווה את התוכן כך שאפשר להפריד בין השניים (לדוגמה, טקסט המלווה סרטון דיפ-פייק בפייסבוק)? האם הסימון צריך להופיע בכל פריים בתוכן כך שאי אפשר יהיה להפריד אותו ממנו או שדי בהופעתו בתחילת התוכן? משום כך, החוק הסמיך את יו"ר ועדת הבחירות לקבוע כללים לעניין זה.
אגב כך, החוק מציג חידוש לשוני עברי: מעתה אמור נחזות עמוקה ולא דיפ פייק: "נחזות עמוקה" - תוכן חזותי או קולי הכולל דמות, מקום, אירוע, מסמן או אחר, אשר עשויים להיחזות ככאלה שתועדו, אולם נוצרו באמצעי דיגיטלי, או נערכו באמצעי כאמור באופן ששינה אותם שינוי מהותי.
law.co.il מעיר שבפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית תלוי ועומד תיק בעניין זה ממש, ובו עמותת בוחרים ישראל עתרה נגד סרטון של הציונות הדתית הכולל צילומי וידאו הנחזים להיות אמיתיים של יו"ר מפלגת ישר!, גדי אייזנקוט, עם יו"ר הרשות הפלשתינית ויו"ר מפלגת רע"מ (גילוי נאות: הח"מ מייצג את העותרת בעתירה).