וייטנאם הסדירה לאחרונה את מדיניותה ביחס לבינה מלאכותית (AI), בתקנות שעוסקות באימון, פריסה ומסחר במערכות בינה מלאכותית. צו מס' 134/2026/ND-CP שנכנס לתוקף ב-9.4.2026 מאמץ עמדה ברורה שלפיה הגנה על זכויות יוצרים תקום רק כאשר אדם תורם תרומה משמעותית ומכרעת ליצירה שחוללה AI. בכך הוא הולך אחר המגמות ברחבי תבל. עם זה, הייחוד בוייטנאם הוא שהצו מגדיר מה תחשב מעורבות אנושית לא מספקת, כמו מתן הנחיות כלליות בלבד, קבלה פסיבית של פלט AI או פיקוח פורמלי בלבד ללא שיקול דעת יצירתי על התוצרים. לפי הצו, יוצרים נדרשים גם להדגים את תהליך היצירה שלהם ולהיות שקופים ביחס לשימוש שלהם ב-AI כלפי הרשויות.

הצו מגדיר מתי יהיה מותר לכרות טקסט ומידע מהרשת באמצעות בינה מלאכותית, וקובע כי הדבר יהיה מותר כאשר הטקסט והמידע פורסמו לציבור והגישה אליהם נעשתה באופן חוקי ובלי לעקוף אמצעי הגנה טכנולוגיים. גם כאשר הגישה לטקסט ולמידע היא חוקית, קציר המידע חייב להתבצע אך ורק למטרות לא מסחריות כמו מחקר וניסויים. אסור שקציר המידע יחליף בפועל או יתחרה באופן לא הוגן ביצירות המקוריות. הצו מאפשר לבעלי זכויות היוצרים להתנגד לכריית הטקסט והמידע לצורך אימון AI, אלא אם החריג שמאפשר לכרות מידע וטקסט עבור מטרות לא מסחריות חל במלואו.

הצו מטיל עוד אחריות על ארגונים ויחידים המבצעים כריית טקסט ומידע למערכות AI, כמו אחריות לשמור מידע טכני ומאגרי מידע של הדרכה בהתאם לחוקי ה-AI וכיבוד בקשות לסירוב כרייה. גם אם המערכות במקור לא שימוש למטרות מסחריות, אם משתמש במעלה הדרך ניצל את המערכת באופן מסחרי, מפתחי המערכת והמשתמשים בה עשויים לחוב בתשלום תמלוגים לבעל הזכויות המקורי. מקור: IAPP (מאת: אלכס דו, ג'סטין פיליפס, שואן מוזי, אן טו (אליסון) נגוין).