וייטנאם הסדירה לאחרונה את מדיניותה ביחס לבינה מלאכותית (AI), בתקנות שעוסקות באופן האימון, הפריסה והמסחר במערכות AI. צו מס' 134/2026/ND-CP שנכנס לתוקף ב-9 באפריל 2026 מספק את המסגרת העיקרית לבחינת היחסים בין זכויות יוצרים ובינה מלאכותית בוייטנאם. בהתאם למגמות המתפתחות בארה"ב, אירופה ואמריקה הלטינית, הצו מאמץ עמדה ברורה לפיה הגנה על זכויות יוצרים מתקיימת רק כאשר אדם תורם תרומה משמעותית ומכרעת ליצירה. הייחוד בוייטנאם הוא שהצו מגדיר גבולות סביב מעורבות אנושית לא מספקת, כמו מתן הנחיות כלליות בלבד, קבלה פסיבית של פלט AI או פיקוח פורמלי בלבד ללא שיקול דעת יצירתי על התוצרים. לפי הצו, יוצרים נדרשים גם להדגים את תהליך היצירה שלהם ולהיות שקופים ביחס לשימוש שלהם ב-AI כלפי הרשויות.
הצו מגדיר מתי יהיה מותר לכרות טקסט ומידע מהרשת באמצעות AI, וקובע כי הדבר יהיה מותר כשאר הנתונים פורסמו כדין, הגישה אליהם נעשתה באופן חוקי וללא מעקף של אמצעי הגנה טכנולוגיים. גם כאשר הגישה לטקסט ולמידע היא חוקית, הכרייה חייבת להתבצע אך ורק למטרות לא מסחריות כמו מחקר וניסויים. אסור שהכרייה תחליף בפועל או תתחרה באופן לא הוגן עם היצירות המקוריות. הצו מאפשר לבעלי זכויות היוצרים להתנגד לכריית הטקסט והמידע לצורך אימון AI, אלא אם החריג שמאפשר לכרות מידע וטקסט עבור מטרות לא מסחריות חל במלואו. בעלי הזכויות יכולים להתנגד באמצעות מטא-נתונים ביצירות, אמצעי הגנה טכנולוגיים או הצהרות פומביות.
הצו מטיל אחריות על ארגונים ויחידים המבצעים כריית טקסט ומידע למערכות AI, כמו אחריות לשמור מידע טכני ומאגרי מידע של הדרכה בהתאם לחוקי ה-AI וכיבוד בקשות לסירוב כרייה. גם אם המערכות במקור לא שימוש למטרות מסחריות, אם משתמש במעלה הדרך ניצל את המערכת באופן מסחרי, מפתחי המערכת והמשתמשים בה עשויים לחוב בחובת תשלום תמלוגים לבעל הזכויות המקורי. מקור: IAPP (מאת: אלכס דו, ג'סטין פיליפס, שואן מוזי, אן טו (אליסון) נגוין).