משרד הפנים פרסם שלשום להערות הציבור את "תזכיר חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס'...), התשפ"ה-2025", שנועד לתקן את "חוק המאגר הביומטרי". התזכיר נועד לקבוע הסדרים שיתנו מענה לצרכי עבודת רשות האוכלוסין וההגירה, והשירותים הכרוכים בניהולו ובתחום עבודת ביקורת הגבולות. אגב כך מבקש התזכיר לקבוע הסדרים בדבר העברת תמונות לרשויות הביטחון ולמשטרת ישראל.

מטרתו המרכזית של התזכיר היא לקבוע הסדר שיחליף את ההסדר לפי סעיף 27 לחוק, שעניינו בשימוש בתמונות פנים באיכות מופחתת על-ידי רשות האוכלוסין וההגירה. תמונת פנים באיכות מופחתת היא תמונת תווי פנים המאפשרת זיהוי חזותי על-ידי עובדי רשות האוכלוסין, שעברה עיבוד באופן שלא יאפשר זיהוי או אימות זהות ביומטרי ממוחשב. תמונות שנשמרו ברשות האוכלוסין הופחתו על ידי המערכת הטכנולוגית ונעשה בהן שימוש חזותי על ידי עובדי הרשות.

בשל חלוף הזמן מאז חקיקת חוק המאגר הביומטרי, הממונה על הישומים הביומטריים העלה כבר בשנת 2019 את הצורך לבחון את הנושא לאור ההתפתחויות בתחום הזיהוי הביומטרי, שגרמו לכך כי יכולות האלגוריתמים לזיהוי פנים השתפרו משמעותית, ועלה ספק האם הפחתת האיכות של תמונות הפנים לפי החוק עדיין מתאימה. בדיקה שערך הממונה בנושא זה העלתה כי תמונות הפנים באיכות מופחתת במאגר אינן עונות להוראות החוק.

כהסדר חלופי לשמירת תמונות פנים באיכות מופחתת במערכות מרשם האוכלוסין, מציע התזכיר כי לקבוע כי עובד הרשות יהיה רשאי ליטול אמצעי זיהוי ביומטרי מתושב הנמצא בפניו, כדי להעבירו למאגר הביומטרי לצורך בדיקת אימות זהות, כשהזהות אינה ברורה או ודאית (עד כה יכול היה העובד לצפות בתמונת הפנים שנשמרה במערכת באיכות מופחתת ובאמצעותה להתרשם האם התושב הנמצא מולו הוא אכן אותו תושב). משעלה הצורך לוותר על שמירת התמונות במערכת מרשם האוכלוסין, המנגנון המוצע יאפשר אימות זהות באמצעות בדיקה במאגר הביומטרי. בנוסף להעברת אמצעי זיהוי ביומטרי של תושב שהתייצב ברשות האוכלוסין לבדיקה במאגר, מציע התזכיר לאפשר לעובד רשות האוכלוסין להעביר לבדיקה במאגר הביומטרי גם תמונה שהתקבלה ברשות האוכלוסין מגוף ציבורי, כאשר נדרש אימות זיהוי לצרכים הכרוכים במתן שירות או במתן מעמד. 

בנוסף, התזכיר מציע להוסיף את פרק ג'1 לחוק, שעניינו שמירת תמונות תווי פנים של תושבים העוברים בגבול בכניסה לישראל או ביציאה ממנה, לצורך זיהוי ודאי של היוצאים והנכנסים לישראל. לצורך פתרון מקרים שבהם עולה ספק ביחס לזהות העובר, מסתייעת מערכת ביקורת הגבולות בתמונות של העוברים בגבול, לצורך זיהוי או אימות זהות שלהם וכדי לקבל החלטה אם יש לאפשר את המעבר בגבול או למנוע אותו (כגון במקרה של חשד לביצוע עבירה פלילית, ניסיונות התחזות, הפרת צווים שיפוטיים, איסור יציאה מישראל, וכדומה).

התזכיר מציע לקבוע כי במקום שימוש בתמונות באיכות מופחתת, תמונות של תושבים העוברים בגבול ישמרו בתנאים ולתקופות קצובות, משלבי המעבר השונים בתהליך ביקורת הגבולות. השימוש יהיה לצורך זיהוי או אימות זהות של התושב במסגרת ביצוע תפקידי רשות האוכלוסין, ובדרך של הצגה חזותית (שימוש אנושי), או בדרך של השוואה ביומטרית.

בנוסף, התזכיר מציין כי לצורך מימוש יעודן ותפקידיהן נדרשות רשויות הביטחון לתמונות פנים, ועל כן קובע הסדר המסמיך את רשויות הביטחון לקבל העתק ממאגר תמונות הפנים שנאספו לפי התיקון, והשימוש במידע והעברתו יהיו לצורך מילוי ייעודן ותפקידיהן של רשויות הביטחון. קבלת המידע והגישה למאגר יהיו לפי כללים, שיכללו הוראות בדבר המידע שיועבר, תקופות שמירתו, מחיקתו וביעורו של המידע, לרבות בחינה עתית של הצורך בקבלת העתק מן המאגר, לאחר שנשקלה, בין היתר, מידת הפגיעה בפרטיות ונמצא כי התועלת שתופק מקבלת המידע לפיהם, עולה, בנסיבות העניין, על מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך.

law.co.il מזכיר כי בחודש ספטמבר 2024 רשות האוכלוסין וההגירה מחקה את תמונות הפנים הביומטריות שנטלה במעברי הגבול – ובעיקר בנתב"ג – מתושבים שיצאו לחו"ל. המחיקה התבצעה באופן שאינו מאפשר שיחזור, מתבצעת כעת באופן אוטומטי, וכן הרשות התחייבה לאפשר לאזרחים הרוצים לצאת מהמדינה בלא להצטלם לעשות כן באמצעות בקר גבול אנושי. התחייבויות אלה נקבעו בהסדר פשרה, שקיבל תוקף של פס"ד, בין המדינה לבין עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת הסייבר והפרטיות במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ.

עו"ד רביה הגיש לפני כשנתיים וחצי תביעה נזיקית אישית נגד רשות האוכלוסין וההגירה על פגיעה בפרטיותו, לאחר שהתברר שהרשות צילמה את היוצאים והנכנסים במעברי הגבול, שמרה את התמונות באיכות שמאפשרת זיהוי ביומטרי, והעבירה אותן עד פברואר 2022 לשירות הביטחון הכללי. גילוי נאות: עו"ד רביה הוא קבוצת הסייבר, הפרטיות וזכויות היוצרים במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, המפעילה את אתר זה.