ובאירופה נפסק: אסור לממשלות לעקוב אחרי אזרחיהן באינטרנט ובסלולר

בית המשפט הגבוה באירופה - ה-European Court of Justice - פוסק שמדינות האיחוד האירופי אינן רשאיות לאסוף נתוני טלפוניה ניידת ואינטרנט המוניים על אודות אזרחיהן לצורך מאבק בפשיעה או הגנה על הביטחון הלאומי. הפסיקה מ-6 באוקטובר ניתנה בזמן שבישראל מנהל השב"כ מעקב מתמיד באמצעות אותות סלולרים ואינטרנטיים אחר כל אזרחי המדינה. המעקב נחשף בשל הקורונה (אבל תחקיר עיתונאי מצא שהחל עוד בשנת 2002) והוא מעוגן בסעיפים 11 לחוק שירות הביטחון הכללי וכן בחקיקה ייעודית לתקופת המגפה.

בית המשפט הכריע בשני תיקים: בראשון, בעניינה של Privacy International, נפסק שהדירקטיבה האירופאית על פרטיות בתקשורת אלקטרונית מונעת מונע חקיקה לאומית הדורשת מספקי שירותי תקשורת אלקטרונית לשמור ולהעביר באופן כללי וללא אבחנה נתוני תעבורה ונתוני מיקום לרשויות ביטחון ומודיעין לצורך שמירה על בטחון המדינה. בתיק שני, בעניין Quadrature du Net ואחרים וכן בענין Ordre des barreaux francophones et germanophone ואח' נפסק שהדירקטיבה וה-GDPR שוללים חקיקה המחייבת ספקי שירותי תקשורת אלקטרונית לשמור באופן כללי ולא מפלה נתוני תעבורה ונתוני מיקום כאמצעי מניעה מקדים. חקיקה כזו, נפסק, מנוגדת לזכויות היסוד שמבטיחה האמנה האירופאית. 

עם זאת, במצבים שבהם מדינה מתמודדת עם איום חמור וממשי לביטחון הלאומי (a serious threat to national security that proves to be genuine and present or foreseeable), היא רשאית לעגן בחקיקה שימור מוגבל בזמן של נתונים אלקטרוניים תוך הבטחת סודיותם, נפסק. גם בתרחישי חירום אלה, חובה להקפיד על כללים: "פגיעה כזו בזכויות היסוד חייבת להיות מלווה באמצעי הגנה יעילים ולעמוד לבדיקה על ידי בית משפט או על ידי רשות מנהלית עצמאית", כך נקבע. הפסיקה מתירה שימור מידע אלקטרני לזמן מוגבל במקרים ממוקדים הנוגעים לקטגוריות של אנשים או לתחום גאוגרפי מוגדר. כך הוכרה גם חוקיות השמירה של מידע על כתובות אינטרנט (IP addresses) על אודות משתמשים מסוימים או מקורות תקשורת מוגדרים, לזמן מוגבל.

Case C-623/17, Privacy International, Joined Cases C-511/18, La Quadrature du Net and Others, C-512/18, French Data Network and Others, and C-520/18, Ordre des barreaux francophones et germanophone and Others

מקור: הודעה לעתונות של ה-ECJ.