השב"כ עוקב אחרי כל התקשורת של כל אזרחי המדינה כל הזמן

המעקב אחר חולי הקורונה לא מתרחש על ידי חדירה לטלפון הסלולרי, ולא על ידי אפליקציה מוסווית: לשירות הביטחון הכללי כבר יש מאגר מידע סודי, שלתוכו נאספים נתונים על כל אזרחי מדינת ישראל, כל הזמן, בלי קשר לקורונה. המערכת מכונה "הכלי". כך חושף היום תחקיר של העתונאים רונן ברגמן ועידו שברצטוך בידיעות אחרונות.

במסגרת המאבק בקורונה הותר השימוש בכלי ולבקשת משרד הבריאות מזין השב"כ לתוכו את שמות החולים הידועים. כל השאר - איפה החולים היו, עם מי דיברו, מי עבר במסלולים שלהם ועוד נתונים - ממילא נאסף כל הזמן לגבי כל אזרחי מדינת ישראל גם אם הם חפים מכל פשע, לא חשודים כמעורבים בטרור ובריאים לגמרי.

לפי התחקיר, אין לאיש בישראל, זולת חמישה חברים בתת־הוועדה לשירותים החשאיים בכנסת, שמקבלים סקירה שנתית אודות הכלי, מושג כיצד נאסף המידע ואיזה שימוש נעשה בו. ראשי הממשלה, הממונים מכוח חוק על שירות הביטחון הכללי, לא פירסמו את הצווים שמכוחם הכלי פועל ודיונים בנושא הזה, ככל שנערכו, לא הובאו מעולם לידיעת הציבור בישראל. 

על פי עדויות המתפרסמות בתחקיר, הכלי אוסף נתוני תקשורת מחברות הטלפוניה והסלולר (מספר הטלפון שממנו יצאה השיחה, יעד השיחה, מספר הטלפון שאליו מיועדת השיחה, מיקום המכשיר, באיזה תא שטח התבצעה השיחה או נשלחה הודעת טקסט – והכל גם ביחס למכשיר הטלפון שהוציא את השיחה או המסר וגם לגבי המכשיר שקיבל אותם). בנוסף נאספת היסטורית הגלישה באינטרנט של כל אדם והאתרים שבהם ביקר.

לדברי ברגמן ושברצטור, הכלי משמש בראש ובראשונה למאבק בטרור ובריגול, אולם היו מקרים בעבר ששימש למטרות אחרות, באישור היועץ המשפטי לממשלה, לרבות חקירת הדלפה של מידע רגיש שהסעירה את המדינה. בתחקיר מובאת עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יהודה ויינשטיין, על סירובו של השב"כ לאשר שימוש בכלי לצרכים אחרים מאלה שלהם נועד מלכתחילה.

ראש השב"כ, נדב ארגמן, הסתייג מהשימוש בכלי לחקירת נתיבי התנועה של חולי קורונה והאנשים שעימם נפגשו. בכיר בשב"כ לשעבר המצוטט בתחקיר אומר כי "רק במדינה מטורפת כמו ישראל אנשי קהילת המודיעין ומערכת הביטחון הם שנלחמים למען דמוקרטיה, שקיפות ופיקוח על השלטון". הוא מציין שתי סכנות בשימוש בכלי – חשיפת יכולות והסטה תקדימית של השב"כ לעסוק בעניינים שאינם בבטחון המדינה. "ברגע שעשו את זה פעם אחת - יעשו את זה שוב, והפעם מול יעדים אחרים, שנראים לשלטון כמסכנים את המדינה".

law.co.il מציין כי נראה שמאגר הנתונים הענק של השב"כ אוסף מידע מכוח הוראות שבחוק התקשורת ובחוק השב"כ. חוק שירות הביטחון הכללי, תשס"ב-2002 קובע בסעיף 11(ב) כי "ראש הממשלה רשאי לקבוע בכללים כי סוגי מידע המצויים במאגרי מידע של בעל רישיון [תקשורת, כדוגמת חברות סלולר, טלפוניה ואינטרנט – ח.ר.], שיפורטו בכללים, דרושים לשירות לצורכי מילוי תפקידיו לפי חוק זה, וכי על בעל הרישיון להעביר מידע מסוגים אלה לידי השירות". חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 קובע בסעיף 13(ב) שראש הממשלה רשאי להורות לבעלי רישיונות מכוח החוק – שוב, חברות תקשורת לסוגיהן – לתת שירותים לכוחות הביטחון, לבצע פעולות בזק עבורם ועוד. מכוח סעיף זה רישיונות התקשורת כוללים נספחים סודיים המורים לספקי הטלפוניה, הסלולר והאינטרנט בישראל כיצד לסייע לשירותי הביטחון.