מעקב השב"כ מוגבל בתפוקה; מאתר כ-30% בלבד מחולי הקורונה החדשים

כך קובע דו"ח מס. 3 ("הבטחת הבלימה ותכנון שלב היציאה") של צוות המומחים במינוי המטה לביטחון לאומי (המל"ל) להתמודדות עם מגפת הקורונה. הדו"ח נושא תאריך 2.4.2020. על חברי הצוות נמנים אנשי אקדמיה בתחומי הפיסיקה, מדעי המחשב, פסיכולגיה וכן כלכלן, מנכ"ל הקיריה למחקר גרעיני לשעבר, איש חקר ביצועים ועוד. 

על פי הדו"ח, ישראל נשענת לעת עתה במידה רבה על התחקור הסלולרי של השב"כ ובמידה מופחתת על צוותי התחקיר האפדימיולוגי של משרד הבריאות. הדו"ח מפרט את היתרונות והחסרונות של כל שיטה ומסיק כי בעוד שהתחקור הסלולרי חיוני, שכן בלעדיו לא ניתן להגיע אל בלתי מוכרים שהיו במגע עם חולים מאומתים, "התחקור הסלולרי מוגבל בתפוקתו וכיום מסוגל להניב איתור של כ – 30% מסך החולים המאומתים החדשים". לדברי צוות המומחים, התחקור האנושי קריטי לאיתור שרשראות הדבקה במגזרים שתנועותיהם אינן משוקפות בסלולרי, בעיקר חרדים. תחקור כזה מאפשר בירור יעיל של קבוצת המעגל הראשון שהיא בעלת פוטנציאל ההדבקות הגבוה, ויכול לשמש כאינפוט לתחקור הסלולרי לבחירה יעילה של המעגל השני.

הדו"ח אינו כולל המלצה להפסיק במעקב באמצעות הכלי של השב"כ. הנה הקטע הרלבנטי מהדו"ח -

מקומו של התיחקור בניהול שוטף של המגפה