העליון: בנק לאומי יאפשר (בינתיים) פעילות בחשבון למסחר בביטקוין

אולי יעניין אותך גם

בית המשפט העליון קיבל את בקשת חברת ביטס אוף גולד בע"מ לסעד זמני בתקופת הערעור, והורה כי עד להכרעה בערעור החברה נאסר על בנק לאומי להפסיק באופן גורף את פעילות החברה בחשבון שקשורה למסחר בביטקוין. השופטת ענת ברון קבעה עוד כי אין בצו כדי לפגוע בזכות הבנק לבחון פרטנית כל פעולה בחשבון או לבצע בעצמו צעדים שעניינם מזעור הסיכונים שלשיטתו נשקפים מפעילותה המסחרית של החברה וכן כי אין בצו כדי לפטור את החברה ממחויבותה לשתף פעולה עם הבנק ולקיים את הוראותיו. 

החברה עוסקת במסחר בביטקוין וחשבון הבנק שלה מתנהל בבנק לאומי. הבנק הודיע לחברה בשנת 2015 כי החליט שלא לאפשר פעילות הקשורה במסחר במטבעות וירטואלים בחשבונותיו, וזאת לאור החששות והסיכונים הכרוכים במסחר במטבעות אלה, גם בהתאם להודעת בנק ישראל בעניין.

בחודש יוני האחרון דחה בית המשפט המחוזי בת"א את תביעת החברה נגד הבנק [ה"פ 1992-06-15] וקבע כי החלטת הבנק לאסור על החברה לבצע בחשבון פעילות הנוגעת למסחר בביטקוין מצויה במתחם הסבירות ולכן אין מקום להתערב בה. משמעות פסק-הדין היא כי החברה אינה יכולה לקיים את פעילותה המסחרית באמצעות החשבון. על כך הגישה החברה ערעור לבית המשפט העליון.

במסגרת הערעור החברה הגישה בקשה למתן סעד זמני בערעור וביקשה כי בית המשפט העליון יורה לבנק שלא לחסום באופן כולל כל פעילות בחשבון החברה הקשורה במסחר במטבעות וירטואלים, תוך שהבנק יהא רשאי לבחון את הפעולות בחשבון באופן נקודתי ולהחליט אם לאשרן או לא.

השופטת ענת ברון קבעה כי יש לקבל את הבקשה, בכפוף להפקדת ערבות בנקאית בסך 200,000 ש"ח. בבחינת בקשה לסעד זמני לתקופת הערעור בוחן בית המשפט את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות בין הצדדים. מדובר בתנאים מצטברים שמקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות".

מבחינת סיכויי הערעור, בית המשפט קבע כי חרף העובדה שפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי נסמך על ממצאים עובדתיים (בהם ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב), טענות המבקשת בערעור מתמקדות בשאלה העקרונית שעניינה סבירות החלטת הבנק לסרב לאפשר פעולות מסחר במטבעות וירטואלים בחשבון - סוגיה שטרם לובנה ולא הוכרעה בפסיקת ביהמ"ש העליון. לכן, בית המשפט קבע כי אין לומר כי סיכויי הערעור מבוטלים.

באשר לשיקול מאזן הנוחות - בית המשפט סבר כי זה מטה את הכף לטובת קבלת בקשת החברה. נקבע כי ככל שתידחה בקשת החברה, היא תעמוד לטענתה מול שוקת שבורה בכל הנוגע לביצוע העברות כספיות בהיקף כספי נמוך, שכן טענה כי לא עומדת לה חלופה להעברת כספים בסכום הנמוך מ-15,000 ש"ח, שלא דרך החשבון. איסור פעילות מסחר בביטקוין בחשבון הבנק, שהיא ליבת עיסוקה של החברה, עלול לפגוע בהכנסות החברה ולהזיק לתדמיתה ולאמון לקוחותיה. עוד ציין בית המשפט כי נראה שהחלטת הבנק עלולה להוביל להפסקת פעילות החברה, שאז הערעור יהפוך לתיאורטי עבורה.

לעומת זאת, בית המשפט קבע כי דומה שהנזקים העלולים להיגרם לבנק ככל שהבקשה תתקבל הם בגדר ספקולציה בשלב זה. עד היום, במשך למעלה מחמש שנים בהם החשבון פועל, חשש הבנק לא התממש, כפי שאף מלמדת קביעת ביהמ"ש המחוזי לפיה החברה פעלה בשקיפות ולא הפרה הוראת חוק. בידי הבנק כלים למניעת הסיכונים עליהם הוא מצביע ולמנוע פעולות שיש חשד לכך שאינן כשרות.

לסיכום, בית המשפט הזכיר כי אין בהחלטתו ביחס לסעד הזמני כדי להשליך על השאלה העקרונית בתיק, בדבר רשותו של הבנק לסרב לספק שירות בנקאי למסחר במטבעות וירטואלים. לעיון בהחלטה: ע"א 6389/17 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (25.2.2018).