ה"פ 1992-06-15 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט יונה אטדגי): בנק לאומי רשאי לאסור על לקוח כל פעילות בחשבון הקשורה למסחר בביטקוין.

העובדות: הם רשאי בנק המשיב למנוע מהמבקשת, חברה העוסקת במסחר ב-Bitcoin, לבצע בחשבונה אצלו פעולות הקשורות למסחר במטבע הוירטואלי ביטקוין? המבקשת פתחה חשבון בנק אצל המשיב והודיעה לו שהיא עוסקת במסחר בביטקוין. הביטקוין עצמו לא הוחזק בחשבון ולא הועבר דרכו. החשבון שימש את המבקשת להפקדת הכספים בו מאת הלקוחות הרוכשים ולצורך משיכת כספים ממנו על-ידי המבקשת והעברתם לחשבונות המוכרים, וכן לצורך ביצוע המרות כספים משקל לדולר וההפך.

התביעה הוגשה בעקבות הודעת המשיב למבקשת לפיה היא נדרשת לחדול מכל פעילות הקשורה במסחר במטבעות וירטואליים ובכלל זה ביטקוין. המשיב ציין כי במהלך ניהול החשבון אירעו מספר מקרים שבהם האקרים פרצו לחשבונות אחרים בבנקים שונים והעבירו מהם כספים לחשבון המבקשת. יחד עם התביעה הגישה המבקשת בקשה לצו זמני. הבקשה כפי שנוסחה נדחתה, אך ביהמ"ש קבע כי עד למתן החלטה אחרת המשיב אינו רשאי לחסום באופן כולל כל פעילות בחשבון, אלא יבחן כל פעולה ופעולה. 

נפסק: האם המשיב ידע כי פעולות המבקשת בחשבון קשורות למסחר בביטקוין? המבקשת פעלה בצורה גלויה ושקופה. היא הודיעה מפורשות כי עיסוקה הוא מסחר בביטקוין וכי הפעילות בחשבון קשורה לעיסוקה זה, ושהמשיב ידע על כך. אין זה משנה אם המשיב סבר כי הביטקוין הוא עיסוקה היחיד, או שיש לה גם עיסוק נוסף של מסחר באינטרנט.

האם המשיב הודיע למבקשת שהיא מנועה מלבצע בחשבונה פעולות הקשורות למסחר בביטקוין? למרות שהמשיב קיבל החלטה עקרונית למנוע בחשבונות המתנהלים אצלו פעילות הקשורה למסחר בביטקוין, עדיין נותר פתח למבקשת להביא אישורים שישכנעו אותו לשנות את דעתו, והדברים אינם מתיישבים לגמרי עם הטענה לפיה המשיב כבר הודיע קודם לכן למבקשת בצורה ברורה כי היא מנועה מלבצע בחשבון פעולות הקשורות למסחר בביטקוין. כמו כן, קשה למצוא היגיון סדור באישורים שנתן המשיב למבקשת לבצע פעולות מסוימות בחשבון, לעומת פעולות אחרות שלא אושרו על-ידו.

המסקנה היא כי סביר להניח כי המשיב אכן הודיע למבקשת, בעל פה, שהוא אינו שבע רצון מהפעילות בחשבון הקשורה למסחר בביטקוין וכי המשיב באופן עקרוני מתנגד לכך, והמשיב אף פעל במקרים מסוימים כדי למנוע מהמבקשת פעילות כזו. מלבד זאת שלא נמצאה שיטתיות בדרכו של המשיב, ניתן לתמוה על כך שהמשיב נמנע מלהודיע על כך למבקשת בצורה ברורה ובכתב, עד למכתבו המפורש שהוביל להגשת התביעה. מצופה היה כי המשיב, כבנק מסחרי גדול, יודיע ללקוח בצורה מפורשת וברורה מהי עמדתו.

הפריצות לחשבונות אחרים - במהלך ניהול החשבון אירעו מספר מקרים בהם האקרים פרצו לחשבונות לקוחות של המשיב ושל בנקים אחרים, וכספים מאותם חשבונות הועברו לחשבון המבקשת, במטרה ככל הנראה לרכוש באמצעותם ביטקוין. המשיב אינו טוען כי המבקשת קשורה למעשים אלה. לא הוכח שלמבקשת היתה יד בפריצה לאותם חשבונות ואף הוכח כי היא זיהתה בעצמה חלק מהן, סייעה לאיתור הכספים ושיתפה פעולה לצורך החזרת הכספים. נותרה טענת המשיב כי היעד אליו העביר הפצחנים את הכספים (חשבון המבקשת) מעיד על הסיכון הכרוך בחשבון המיועד למסחר בביטקוין.

המבקשת מחזיקה ברישיון נותן שירותי מטבע (נש"מ), כנדרש לפי סעיף 11(א) לחוק הלבנת הון. נהלי המבקשת בהקשר זה ראויים לשבח, אך אין בהם מענה ממשי לסיכונים שהמשיב סבר שקיימים בחשבון המשמש למסחר בביטקוין. רישיון הנש"מ נדרש משום שהמבקשת מבצעת שירותי המרת מטבע משקלים לדולרים, וההפך. אין לו קשר ישיר למסחר בביטקוין המתבצע מחוץ לחשבון, כשקיים ספק ביחס להגדרת הביטקוין כמטבע (סעיף 2 לטיוטת חוזר רשות המסים בנושא מיום 11.12017) ובוודאי שהוא אינו מוגדר כמט"ח. באשר לזיהוי הלקוחות, אכן הלקוחות המפקידים כסף בחשבון המבקשת מזוהים על-ידי המבקשת, אך הקושי העיקרי הוא באיתור זהותו של מי שאליו מועברים כספי הביטקוין.

האם רשאי המשיב למנוע מהמבקשת כל פעילות בחשבונה אצלו הקשורה למסחר בביטקוין? חובתו של הבנק שלא לסרב לתת שירותים מסוימים, ובכלל זה פתיחת חשבון עו"ש וניהולו, כל עוד החשבון מצוי ביתרת זכות וכל עוד הלקוח עומד בתנאי ההסכם בקשר לניהול החשבון, קבועה בסעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981. בפסיקה נקבע כי הבנק רשאי לסרב לתת שירות מקום בו מדובר בסירוב סביר. ביום 19.2.2014 התפרסמה לציבור הודעה נדירה, משותפת לבנק ישראל, רשות המסים, רשות ני"ע והרשות לאיסור הלבנת הון, שכותרתה "הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות וירטואליים מבוזרים (דוגמת ביטקוין)".

הבנק מצוי במצב של "אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי". אם יתיר פעולות הקשורות למסחר בביטקוין, הוא עלול להפר את חובותיו לפי חוק איסור הלבנת הון, וזאת בהיעדר יכולת או ידע לנהל את הסיכון הכרוך במסחר בביטקוין, עליו הכריזו בקול רם ובמשותף הרשויות במדינה המוסמכות לכך. אם יאסור פעולות הקשורות למסחר בביטקוין, הוא עלול להפר את חובותיו לפי סעיף 2(א) לחוק הבנקאות. במצב זה, כל החלטה של הבנק תהיה מצויה ב"מתחם הסבירות" שנקבע בפסיקה. התביעה נדחתה [קובץ פסק-הדין באדיבות המאגר המשפטי "נבו"].