ספקית האינטרנט האמריקאית Cox Communications וחברת ניהול זכויות המוסיקה BMG ישובו למשפט חוזר בפני חבר מושבעים על מנת לבחון מחדש את חבות הספקית על הפרות זכויות יוצרים שביצעו מנוייה - כך קבע בית משפט פדרלי לערעורים בארה"ב (ה-4th Circuit).
ההחלט ניתנה בתביעה שהגישה BMG נגד הספקית בטענה שהספקית מתעלמת ביודעין מבקשות חוזרות ונשנות של חברות המוזיקה התובעות לנתק מנויים המפרים באופן סדרתי זכויות יוצרים בהורדות פיראטיות. בחודש דצמבר 2015 קבע חבר מושבעים פדרלי כי ספקית האינטרנט אכן מתעלמת ביודעין מבקשות חוזרות ונשנות של חברות המוזיקה לנתק מנויים המפרים באופן סדרתי זכויות יוצרים והורה ל-Cox לשלם לתובעת פיצויים בסכום של 25 מיליון דולר. ספקית האינטרנט ערערה על ההחלטה לבית משפט פדרלי לערעורים שבהחלטתו קבע כמה עקרונות מנחים לכללי החסינות שקבועים בדין האמריקאי (Digital Millennium Copyright Act - DMCA) כלפי ספקי שירותים מקוונים:
- על הספק לגבש מדיניות סבירה לניתוק מנויים המבצעים הפרות חוזרות. בנוסף, עליו לפעול באופן סביר לאכיפה ממשית של המדיניות שנקבעה עד כדי ניתוק מלא ולצמיתות של מנויים מפרים במקרים המתאימים ובהתאם למדיניות שנקבעה.
- הימנעות מניתוק מנויים מפרים מטעמים של הפסד הכנסות צפוי עקב ניתוקם - אינה לגיטימית.
- מנוי יכול להחשב למפר חוזר בעיני החוק גם אם לא היתה בעניינו קביעה שיפוטית על היותו מפר זכויות יוצרים. המונח "מפר חוזר" משתרע גם על מנויים מפרים שלא היה בעניינם כל דיון משפטי.
- על הספק ליישם תהליך של קליטה וטיפול נאותים בתלונות הפרה שמגישים בעלי זכויות יוצרים.
- הספק ישא באחריות על הפרה תורמת של זכויות יוצרים אם ידע בפועל ובאופן ממשי על הפרות קונקרטיות של זכויות יוצרים שמנויים מבצעים דרכו ולא פעל בהתאם למדיניות שלו, או, אם נקט במדיניות של עצימת עיניים בפני מקרים ממשים של הפרה. התרשלות בלבד של הספק - כלומר, מצבים בהם ראוי היה שיידע על ההפרות בעוד שלא היתה לו ידיעה ממשית בפועל והוא לא עצם את עיניו - לא מהווה בסיס מספק להטלת אחריות על הפרה תורמת.
בית המשפט לערעורים קבע כי ההנחיות שנתנה הערכאה הדיונית לחבר המושבעים בנוגע לגבולות האחריות של Cox היו שגויות משום שהן סטו מכללי האחריות על הפרה תורמת. מטעמים אלה הורה בית המשפט לערעורים על קיום משפט חוזר בפני חבר מושבעים חדש שיונחה בהתאם לכללים של פסיקת בית המשפט לערעורים.