ארה"ב: בוטלה ההחלטה שקבעה שפרויקט 'פריזמה' אינו חוקתי

אולי יעניין אותך גם

בית משפט פדראלי לערעורים בארה"ב (ה- DC Circuit) ביטל ביום שישי האחרון את החלטתה של ערכאה פדראלית נמוכה יותר, שקבעה שפרויקט הניטור של הסוכנות לביטחון לאומי (ה-NSA), שחשף אדווארד סנודן, אינו חוקתי. ביטול ההחלטה נבע משיקולים דיוניים וביהמ"ש לערעורים לא דן בשאלה המרכזית הנוגעת לחוקיות פעולות הניטור של ה-NSA. 

בחודש דצמבר 2013 ביהמ"ש הפדראלי המחוזי בוושינגטון הבירה מתח ביקורת חריפה על האיסוף הסיטונאי שמבצעת הסוכנות לנתוני ה'מעטפת' של שיחות ברשת של חברת הטלפוניה ורייזון (נתונים על זהות המשוחחים, משך השיחה, מועדה וכו', ללא חשיפת תוכן השמע של השיחות), וקבע שפעילות זו מפרה את הזכות לפרטיות שנקבעה בתיקון הרביעי לחוקה האמריקאית. בית המשפט הוציא אז צו מניעה זמני שאסר על הממשל לאסוף נתוני מעטפת משיחותיהם של שני מנויי ורייזון שהגישו את התביעה, ומחייב את הממשל להשמיד את הרשומות על שיחותיהם שמצויות כיום בידיו. נוכח ההשלכות של ההחלטה, הורה השופט לעכב את ביצועה כדי לאפשר לממשל לערער עליה. בהחלטתו האחרונה, ביטל ביהמ"ש לערעורים את צו המניעה והחזיר את הדיון בחזרה לערכאה דלמטה.

ביהמ"ש לערעורים קבע כי התובע, עורך הדין Larry Klayman (מייסד הארגון Freedom Watch), לא הוכיח את זכות העמידה שלו ביחס לתביעתו ולא הוכיח כי נתוני המעטפת של שיחותיו הטלפוניות נאספו על-ידי הסוכנות. לפיכך, קבע בית המשפט כי לא היה מקום למתן צו המניעה הזמני בנסיבות המקרה. משמעות ההחלטה היא כי פעילות ה-NSA יכולה להימשך עד לפקיעתה בחודש נובמבר הקרוב. Klayman הודיע כי בכוונתו לערער על ההחלטה לביהמ"ש העליון בארה"ב.

כזכור, בחודש יוני האחרון חתם הנשיא אובמה על רפורמת חקיקה להסדרת האיסוף הסיטונאי של מידע מודיעיני ברשתות טלפוניה, שנועדה להחליף את את ההסדרים שקיומם נחשף בגילויי סנואדן לפני כשנתיים. החוק איפשר להסדרים הקיימים להמשיך למשך תקופה של 180 ימים נוספים. החוק החדש, שעבר את אישור שני בתי הקונגרס לאחר דיונים ממושכים וחילוקי דעות עמוקים בין חברי הקונגרס, עדיין מאפשר לרשויות הביטחון והמודיעין בארה"ב גישה נרחבת לנתוני המעטפת של שיחות ברשתות הטלקום, אולם תחת מנגוני בקרה נוספים. החוק החדש החליף את החוק שתחת חסותו אספה הסוכנות לביטחון לאומי מידע באמצעות חיבור ישיר בין מחשביה לשרתי חברות הטלקום, באופן שאפשר לה ליטול מידע בהיקפים נרחבים ללא בקרה פרטנית. מקור: רויטרס (מאת פאבל קופצינסקי) והוושינגטון פוסט (מאת אלן נקשימה).