פורסם תזכיר חוק חשיפת פרטי גולשים

משרד המשפטים פרסם את תזכיר חוק חשיפת פרטי מידע של משתמש ברשת תקשורת אלקטרונית, התשע"א-2011. למעלה משנה לאחר הלכת רמי מור שקבעה כי אין מנגנון המאפשר חשיפת פרטי גושלים בדין הישראלי, קובע תזכיר החוק המוצע כי "האנונימיות מאפשרת לאדם להימנע מחשיפת פרטיו האישיים מקום בו הוא אינו מעוניין בכך, וכן, לעתים, היא כשלעצמה מאפשרת את התבטאותו של אדם, שכן ישנם מצבים שבהם אדם שלא יוכל להתבטא באנונימיות יעדיף שלא להתבטא כלל. יחד עם זאת, אין לראות ברשת האינטרנט "עיר מקלט" המאפשרת ביצוע מעשי עוולה או הפרת זכויות מבלי לתת על כך את הדין". אלה עיקרי ההסדר המוצע -
  • תחול חובת סודיות לגבי פרטי המשתמשים בשירותיהם של ספקי שירות באינטרנט ("גורם שמספק שירות כלשהו ברשת, כגון שירות גישה, שירות אחסון ואירוח או שירות של העברת מידע");
  • אדם הטוען שתוכן שהופץ באופן אנונימי ברשת תקשורת אלקטרונית מהווה עוולה כלפיו או הפרת זכות קניין רוחני שלו, יהיה רשאי לפנות לספק השירות ברשת ולקבל ממנו, ללא הליך שיפוטי, נתון מזהה שיאפשר לאתר את מקור התקשורת שממנו הועלו התכנים הפוגעניים. נתון מזהה כזה הוא נתון טכנולוגי כדוגמת כתובת אינטרנט, המאפשרת איתור של מחשב או רשת מחשבים שמהם הועלה תוכן לרשת תקשורת אלקטרונית.
  • אם פנה המבקש לספק שירות והודיע על כוונתו להגיש לבית המשפט בקשה לחשיפת פרטי מידע של מנוי, יודיע על כך הספק למנוי ויבקש את הסכמתו למסור את פרטיו. הסכמת המנוי, ככל שתינתן, תימסר בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההודעה והספק יעביר את פרטי המנוי למבקש מיד.
  • לשם קבלת פרטים מזהים אודות מנוי, שכלפיו נטען כי ביצע עוולה או הפר זכות קניין רוחני, רשאי המבקש לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה לספק השירות על חשיפת הפרטים שבידיו. בתוך שלושה ימים מיום שהומצאה לו הבקשה, על הספק ליידע את המנוי ולהמציא לו עותק ממנה. בכתב התשובה יודיע הספק לבית המשפט האם ברשותו פרטי מידע אודות המנוי וכן האם הצליח לאתר את המנוי ולהודיעו, כנדרש, בדבר הגשת הבקשה לחשוף את פרטיו.
  • על המנוי להודיע לבית המשפט בתוך 20 ימים מיום המצאת הבקשה  על הסכמתו לבקשה או התנגדותו לה.
  • בית המשפט ידון בבקשת החשיפה על יסוד הבקשה וההתנגדות, אם הוגשה כאמור, ויהיה רשאי להיעתר לבקשה לחשוף את פרטי המנוי אם הוכח להנחת דעתו כי מתקיימים התנאים הבאים: הבקשה הוגשה על מנת לאפשר למבקש להגיש תביעה; קיים חשש ממשי, בהתבסס על ראיות לכאורה שהציג המבקש, שהתוכן מהווה הפרה או עוולה; קיימים סיכויים שהתביעה העיקרית, אם תוגש, תוכרע לטובת המבקש.