כך קבע השופט אברהם טננבוים, במסגרת תביעת לשון הרע שהתנהלה בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים. הרקע הכללי לתביעה הוא סכסוך שנתגלע במפלגת עלה ירוק. התובע, אוהד שם טוב, משמש כיום כיו"ר המפלגה ואילו הנתבעת, הגר צימרמן, הייתה פעילה במפלגה בעבר וכיום היא באופוזיציה וביריבות עם הנהלת המפלגה הנוכחית. התביעה היא תוצאה של יריבות זו ובבסיסה טוען התובע כי הנתבע מפיצה את דיבתו רעה בבלוג שהיא מנהלת באינטרנט. בין היתר, כינתה הנתבעת את התובע במספר כינויים בבלוג האינטרנטי וביניהם: "מושחת", "לא שפוי בעליל" ו-"עבריין".

בית המשפט קבע כי הנתבעת השתמשה בביטויים קיצוניים מדי בתום לב. השופט טננבוים פסק שגם טענת לשון הרע איננה יכולה להגביל יתר על המידה את התבטאות הבלוגר המצוי וכי מטבע הדברים, "לא כל כותב באינטרנט הוא משפטן ולא ייתכן שכל בלוגר/מגיבן יצטייד בעורך דין צמוד על כל משפט שיוציא ממקלדתו". נקבע כי כלל לא ברור כמה אנשים קראו בבלוג את דבריה של צימרמן, הואיל ובעידן המודרני זכותו של כל אחד אולי לדבר, אך איש איננו חייב להקשיב. בסופו של דבר, קבע השופט כי אין לייחס לצימרמן את הזדון שטוען לה התובע, אך גם כי אין היא מלאכית גמורה שניתן לפטור אותה בלא כלום. פתרון בית המשפט היה בהטלת פיצוי סמלי על הנתבעת, שתדרש לשלם לתובע 300 ₪ לפיצוי עבור נזקי לשון הרע שגרמה לו {תק 4381/06 אוהד שם טוב נ' הגר צימרמן}.