בית המשפט פדרלי לערעורים בארה"ב (U.S. Court of Appeals for the Fourth Circuit) פסק כי צו שהוציא בית המשפט המחוזי לבקשת הממשל האמריקאי, ושחייב את לינקדאין למסור נתונים על התכתבויות של עיתונאים, רחב מדי באופן ניכר. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שיצמצם את הצו.

הצו ניתן במסגרת חקירת הדלפה של מידע מסווג על מבצע צבאי סודי של ארה"ב במדינה זרה, אשר פורסם בכלי תקשורת. הצו הוצא לפי החוק הפדרלי על תקשורת מאוחסנת (Stored Communications Act – SCA). הוא חייב את לינקדאין למסור מטא-דאטה של התכתבויות העיתונאים לאורך 18 חודשים. לצדו ניתן צו סודיות, שאסר על לינקדאין לגלות לכל אדם את דבר קיומו של הצו במשך שנה. באותה תקופה פרסמו העיתונאים כמעט 1,000 כתבות, ופחות מחמישה אחוזים מהן נגעו לכאורה לנושא החקירה.

בית המשפט קבע כי לפי החוק, צו יינתן רק כאשר המידע המבוקש "רלוונטי ומהותי" לחקירה. כאשר חלק ניכר מהרשומות אינו רלוונטי בעליל, בית המשפט חייב לבחון את היקף החריגה ולצמצם את הצו. עוד נקבע כי צו רחב מדי מטיל על ספק השירות "נטל בלתי סביר", שכן הוא פוגע בפרטיות המשתמשים ובאמונם בפלטפורמה.

בית המשפט הדגיש בפסק הדין את מעמדו של התיקון הראשון לחוקה: "סודיות המקורות היא נשמת אפה של עיתונות חופשית". כאשר צו כזה חושף מקורות חסויים שאין להם קשר לחקירה, בית המשפט נדרש לאזן בין חופש העיתונות לבין צורכי האכיפה.

אולם ההחלטה אינה מבטלת את הצו כליל ובקשתה של לינקדאין לבטלו נדחתה. בית המשפט אף הדגיש כי לממשל יש אינטרס ביטחוני מובהק, וכי הוא זכאי לצו גילוי, אפילו רחב. לגבי צו הסודיות נקבע כי אם הממשל לא יציג נימוק משכנע, יש לאפשר ללינקדאין לעדכן עורך דין אחד של כלי התקשורת.

פסק הדין מחדד לספקי שירותים כי הם רשאים, ואף נדרשים, לעמוד על פרטיות משתמשיהם מול דרישות מידע ממשלתיות.