כך פסק ה- Copyright Board הקנדי ביחס להורדה מתוכנות לשיתוף קבצים. זו החלטה ראשונה מסוגה, ככל הידוע לכותב שורות אלה, בעולם כולו. היא מנוגדת, לדוגמה, לפסיקת בתי המשפט בארצות-הברית שקבעו שמשתמשי תוכנות P2P מפרים זכויות יוצרים כשהם מורידים קבצים. וכך היא קובעת: החוק הקנדי מתיר העתקה לשימוש פרטי וביתי על גבי מדיה מסוימת. העתקה של תקליטור כדי למסור אותו לידיד - אסורה מפני שלא נועדה לשימוש פרטי. לפיכך גם הפצה לחברים מקוונים אסורה. אבל החוק אינו דורש שהמקור שממנו מבוצעת העתקה מותרת לצרכים פרטיים יהיה בלתי מפר כשלעצמו. לכן אין זה משנה אם מקור הקטע שהועתק הוא תקליטור שרכש המעתיק, ששאל מחברו או קטע שהוריד מהאינטרנט.

באותה החלטה ממש הטיל ה- Board מס בסכום של 25 דולר קנדי על נגני MP3 כדוגמת iPod שנפחם עולה על 10 גיגהבייט (נגנים בנפח עד 10 גיגה יסתפקו במס של $15 קנדי). המס - כדוגמת "מס הקלטות" בישראל - ישמש לפיצוי יוצרים וחברות תקליטים על הפגיעה בהכנסותיהם מהעתקה פרטית. מקורות: ניו-יורק טיימס (ידיעה קצרה), הודעה לעתונות של ה- Copyright Board, ההחלטה עצמה.