פיצוי לקבוצה של 75,000 ש"ח בתביעה ייצוגית על הפרת חוק הספאם (פסק-דין, שלום ת"א, השופט עדי הדר, 25.10.2026):
העובדות: תביעה ייצוגית בה התובעים טענו כי הנתבעת שלחה דברי פרסומת בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לנמענים שלא אישרו את קבלתם ומבלי לקיים את הדרישות הצורניות שבחוק. המשיבה לא הגישה תשובה לבקשת האישור ולפיכך ביהמ"ש אישר את הבקשה בחודש ינואר 2025. בכתב ההגנה העלתה הנתבעת טענות אשר להתאמת התובעים לשמש כתובעים ייצוגיים, וכן טענה שלא שלחה הודעות מפרות.
נפסק: היה על הנתבעת לבקש לבטל את ההחלטה בה אישר ביהמ"ש את התובענה כייצוגית, ולא לנסות לעורר מחדש במסגרת כתב ההגנה את הסוגיות בדבר התאמת התובעים להיות תובעים ייצוגיים והתאמת המחלוקת לבירור כתובענה ייצוגית. יש לדחות את הטענות גם לגופו של עניין. הנתבעת שלחה לציבור רחב של נמענים הודעות מקוונות ללא קבלת הסכמתם וללא שעומדת לה הגנה. נפל פגם צורני לפחות בחלק מההודעות שכן לא צוין בהן כי מדובר בפרסומת. הנתבעת שלחה הודעות מפרות כהגדרתן בחוק התקשורת. אין בפני ביהמ"ש ממצא לגבי מספר חברי הקבוצות, שכן לא ידוע האם ההודעה נשלחה כטענת התובעים לנמענים שונים, או כטענת הנתבעת, לאותם נמענים, וגם אין ממצא לגבי מספר ההודעות שנשלחו מספר פעמים לאותם נמענים. אין גם ממצא לגבי כמות ההודעות שהפרו גם את התנאי הצורני.
מכיוון שהתובעים העריכו בבקשת האישור, שביהמ"ש ראה בה ככתב התביעה, את מספר חברי הקבוצה בכעשרת אלפים, והתובעים לא ביקשו לתקן כתב התביעה לאחר שהתברר שהנתבעת שלחה רבבות של הודעות, יש לחייב הנתבעת בתשלום הסך של 50,000 ₪ בגין שליחת הודעות ללא הסכמת הנמענים. בשים לב שיתכן שחלק מהמענים קיבלו יותר מהודעה אחת, בהעדר נתונים מדויקים, ביהמ"ש מוסיף סך של 2,500 ₪ בלבד, ומעמיד את הנזק הכולל עקב שליחת ההודעות ללא הסכמת הנמען על הסך של 52,500 ₪. לעניין הנזק שנגרם לחברי הקבוצה, עקב אי ציון העובדה שההודעה היא פרסומת, ביהמ"ש מוצא לחייב באותו יחס שביקשו התובעים, דהינו 3:7, ביחס לפיצוי בגין שליחת ההודעות ללא הסכמה, ולכן על דרך האומדנא, מחייב את הנתבעת לשלם סך של 22,500 ₪ וסה"כ 75,000 ₪. בהעדר נתונים לגבי שמות וכתובות הנמענים, ובעיקר בשל ההבדלים ביניהם לגבי סכום הנזק שסבלו, הפיצוי הכולל ישולם לקרן לתובענות ייצוגיות. יש לפסוק גמול ושכ"ט בשיעור של עשרים אחוזים, בסך של 15,000 ₪.