פיצוי של 25 ש"ח להודעת ספאם מפרה מאזן בין אכיפת החוק לבין חוסר תום הלב של התובע והאשם התורם שבהתנהלותו (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת קרן שמש, 29.10.2026):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 31 דברי פרסומת בדוא"ל, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע ציין כי ההודעות כללו פרסומת בנושא ייעוץ בקלפי טארוט, נומרולוגיה ותקשור, וכי הן נשלחו ללא הסכמתו וללא ציון המילה "פרסומת" ופרטי זיהוי של העסק. התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה קודמת [ת"ק 65402-06-25], על 69 הודעות פרסומת, שהתקבלה בחלקה הקטן. בקשת רשות ערעור שהגיש התובע על פסיקה זו נדחתה [רת"ק 8016-01-26]. התביעה הנוכחית הוגשה על הודעות נוספות שלא נכללו בהליך הקודם. הנתבעת טענה, בין היתר, כי יש לדחות את התביעה או להסתפק בפיצוי סמלי בלבד, שכן מדובר ב"תובע סדרתי", הפועל בחוסר תום לב ואוגר הודעות במכוון לצורך הפקת רווח כלכלי. 

נפסק: התביעה התקבלה בחלקה. יש לדחות את טענת התובע להפרת חוק הגנת הצרכן בשל אי ציון פרטי מפרסם, שכן פרטי הנתבעת הבסיסיים מופיעים בהודעות ומאפשרים יצירת קשר ישיר עמה, לרבות מספר הטלפון שלה. אשר לטענות למשלוח הודעות פרסומת בדוא"ל ללא הסכמה בתקופה שעד למתן פס"ד בהליך הקודם, לאחר שהובהר לנתבעת כי התובע אינו מעוניין לקבל ממנה הודעות, הרי בשלב זה היתה על הנתבעת חובה לפעול להפסקת משלוח ההודעות לתובע ולהסרתו מרשימת התפוצה. יחד עם זאת, התובע עשה כל שלאל ידו על-מנת להקשות על הנתבעת בכך. אין לקבל את טענתו כי נמנע מללחוץ על לחצן ה"הסרה" על-מנת שהדבר לא ייחשב כפנייה אל הנתבעת או כהטרדה. מדובר בלחיצת לחצן שבאמצעותה היה באפשרותו להסיר את עצמו מרשימת התפוצה באופן קל, מיידי ופשוט, אולם הוא נמנע מלעשות כן במכוון, כחלק מדפוס של התנהלות בחוסר תום לב. עוד היה באפשרותו של התובע לפנות במסגרת ההליך הקודם ולציין את כתובת הדוא"ל שהוא מבקש את הסרתה, באופן ברור ומפורש, ובכך למנוע את המשך משלוח ההודעות. יש לקבל את הסבר הנתבעת כי לתובע מספר כתובות דוא"ל שבאמצעותן פנה אליה, באופן שהקשה עליה לאתרו. משהוכח כי הנתבעת שיגרה לתובע 31 הודעות דוא"ל ללא הוכחת הסכמה מפורשת וללא הוספה המילה "פרסומת", אזי מתקיימת הפרה טכנית של חוק הספאם וחוק הגנת הצרכן. באיזון שבין אכיפת החוק לבין חוסר תום ליבו של התובע והאשם התורם שבהתנהלותו, ובשים לב למאמץ שעשתה הנתבעת למנוע את ההפרה לאחר הגשת התביעה ואת הקושי שהציב בפניה התובע, יש לאמץ פיצוי סמלי כפי שקבע ביהמ"ש בהליך הקודם, בסך 25 ₪ על כל הודעת פרסומת וסה"כ 775 ש"ח. קביעת פיצוי בסכום נמוך מהווה איזון ראוי בין טענות הצדדים, ויש לייחס משקל רב למניעיו של התובע ולהתנהלותו, אשר תרמה תרומה מכרעת להפרות כלפיו.