השאלה אם מדובר בתביעת השתקה מחייבת בירור (החלטה, שלום י-ם, השופטת מירית פורר, 21.10.2026):

העובדות: בקשות לסילוק התביעה על הסף שהגיש הנתבע. עניין התביעה בפרסומים שונים ברשתות החברתיות הנוגעים לתפקוד מחלקת הביטחון במועצה המקומית אפרת, שבה משמש התובע כמנהל אגף הביטחון. הנתבע טען כי הסמכות עניינית הנתונה לביה"ד לעבודה; כי מדובר בתביעת השתקה; וכן להיעדר עילה מחמת אי-זיהוי התובע בפרסומים. 

נפסק: התביעה מבוססת על תגובות שפרסם הנתבע בקבוצת פייסבוק בשם "אפרת שלנו", בהן נטען כי מנהל מחלקת הביטחון לקח שוחד להכנסת פועלים פלסטינים ללא אישור צה"ל וכי קיים טיוח של הטרדות מיניות במוקד. הנתבע כיהן כחבר מליאת המועצה המקומית אפרת מטעם האופוזיציה. היותו של הנתבע חבר מליאה מהאופוזיציה אינה הופכת אותו ל"נושא משרה" בעל סמכות ניהולית או יחסי מרות כלפי התובע, ועל כן הסמכות לדון בתביעה נתונה לביהמ"ש השלום. הפרסומים פורסמו בקבוצת פייסבוק פתוחה לציבור ולא בישיבות מליאה רשמיות או דוחות פיקוח מוסדרים. אף שהפרסומים עוסקים בביקורת על תפקוד מחלקת הביטחון, הרי שהם חורגים ממסגרת הפיקוח הסטטוטורית של חבר המליאה והם התבטאויות ציבוריות ואישיות ברשת החברתית.

סילוק הליך על הסף הוא סעד דרסטי שיינתן במשורה ובמקרים קיצוניים בלבד. מקום בו שאלת סיווג הפרסומים, הגנות הנתבע, ועוצמת עילת התביעה דורשות בירור עובדתי, אין מקום להכריע בהן בשלב מקדמי. טענות הנתבע בדבר המניע הפסול בהגשת התביעה, קיומם של פערי כוחות והשפעת סכום התביעה על חופש הביטוי, מחייבות שמיעת ראיות ובירור לגופן. הבקשה נדחית. ביחס לשאלת הזיהוי, השאלה האם הפרסומים הכלליים המופנים למחלקת הביטחון מייחסים לשון הרע ישירה או משתמעת לתובע באופן אישי, היא שאלה פרשנית שבסמכות ביהמ"ש. אמת המידה לבחינת הזיהוי היא אובייקטיבית ונקבעת בעיני "הקורא הסביר" שנחשף לפרסומים בנסיבותיהם המיוחדות בקבוצת הפייסבוק היישובית. הכרעה בשאלה זו מחייבת ניהול הליך ראייתי סדור, ואינה ניתנת להכרעה בשלב מקדמי זה על יסוד כתבי הטענות. הבקשות נדחו. הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך 3,600 ש"ח.