הודעה כי מוצר שב למלאי אינה שירותית טהורה, מטרתה לעודד את הלקוח לשוב ולרכוש בחנות (פסק-דין, תביעות קטנות כפ"ס, הרשמת רעות זיו, 10.6.2026):

העובדות: התובעת טענה כי הנתבעת ביצעה אליה 26 שיחות פרסומיות אוטומטיות, ללא הסכמתה, תוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ולמרות שלאחר השיחה הראשונה שלחה מסרון הסרה. הנתבעת טענה כי מערכת ההודעות הקוליות היא כדי לעדכן על חידוש מלאי בחנות הנתבעת, את הלקוחות שביקשו זאת, כך שמדובר בעדכון שירותי ותפעולי בלבד ולא בקמפיין פרסומי. הנתבעת טענה כי לא קיבלה כל בקשת הסרה מהתובעת.

נפסק: התביעה התקבלה בחלקה. יש לדחות את הטענה לפיה עדכון בדבר הגעת מוצרים למלאי אינו יכול להיות "דבר פרסומת". הפסיקה פירשה מונח זה באופן רחב, תוך התמקדות במטרת המסר ולא בצורתו החיצונית, כאשר הודגש כי יש לבחון את מטרת ההודעה ותכליתה. מסר המודיע ללקוח כי מוצר שב למלאי אינו מסר שירותי טהור. מטרתו המובהקת היא לעודד את הלקוח לשוב לחנות ולבצע רכישה. אף אם חלק מההודעה נשא אופי אינפורמטיבי, בחינתה כמכלול מלמדת כי מדובר במסר מסחרי שמטרתו עידוד רכישת מוצרים ולפיכך מדובר ב"דבר פרסומת". לא הוצג מסמך, תיעוד מחשובי או תכתובת אחרת שיש בה כדי להוכיח כי התובעת נתנה הסכמה מפורשת מראש לקבלת הודעות פרסומיות. העובדה שהתובעת היתה לקוחה של הנתבעת בעבר אינה מקימה כשלעצמה הסכמה לקבלת דברי פרסומת. התובעת שלחה הודעת ווטסאפ וביקשה להסירה מרשימת התפוצה. בין הצדדים נערכו התכתבויות בעבר בקבוצה זו. אין לקבל את הטענה לפיה אין מדובר בערוץ רשמי, סעיף 30א(ד)(1) לחוק מעניק לנמען את הזכות למסור הודעת סירוב בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת לפי בחירתו. הנתבעת קיימה תקשורת עם לקוחות באמצעות המספר אליו נשלחה הודעת ההסרה. הנתבעת לא הוכיחה כי העמידה לרשות התובעת מנגנון הסרה אחר, ברור, פשוט ונגיש. יש לראות בהודעה ששלחה התובעת כהודעת סירוב תקפה. לנוכח החסר הראייתי המשמעותי אין לקבל את טענת התובעת בדבר 26 הפרות. יש לפסוק לתובעת פיצוי מתון, המשקף את החסר הראייתי המשמעותי על היקף ההפרות הנטען, ואת העובדה שהנתבעת לא הוכיחה הסכמה לקבלת ההודעות ואת הודאתה כי מערכת ההודעות שימשה גם להעברת מסרים בעלי אופי מסחרי. הנתבעת תשלם לתובעת 600 ש"ח והוצאות בסך 100 ש"ח.