דחיית בקשה לאשר הסדר פשרה בייצוגית ספאם - ההסדר אינו ראוי, הוגן וסביר (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת רחל עורקבי, 19.7.2026):

העובדות: בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. בבקשת האישור טענו המבקשים להפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבות טענו כי יש לדחות את הבקשה שכן מדובר בתקלה נקודתית בתום לב. בהסדר הפשרה ציינו המשיבות כי הן מעריכות כי נשלחו לכל היותר 5,000 הודעות לעמותות ללא הסכמה, או ללא ציון המילה "פרסומת". בנוסף, המשיבות התחייבו להקפיד על הוראות הדין וכי לטובת הציבור יינתן פיצוי בשווי 250,000 ₪, באמצעות הנחה של 2,000 ₪ בדמי פתיחת תיק לכל עמותה שתפנה למשיבה ותבקש להתקשר עמה לשם צריכת שירותיה. הצדדים המליצו כי למבקשים יפסק גמול בסך 10,000 ₪, ולבא כוחם יפסק שכ"ט בשיעור של 40,000 ₪ [לעיון בהחלטה קודמת בתיק בשאלת הסמכות העניינית].

נפסק: הבקשה לאישור הסדר פשרה נדחתה. הדין בתובענות ייצוגיות קובע כי סעד כספי אישי וישיר לחברי הקבוצה הוא הכלל, ורק אם ביהמ"ש מצא כי פיצוי כספי אינו מעשי, הוא רשאי לתת סעד אחר לטובת הקבוצה או הציבור. הסדר קופונים הוא "הסדר שבמסגרתו חברי הקבוצה אינם מקבלים פיצוי כספי בגין הנזק שלטענתם נגרם להם, אלא חלף זאת הם מקבלים פיצוי הדומה באופיו ל"קופון", קרי הטבה לשימוש אצל המשיבה, הנתבעת הפוטנציאלית בתביעה הייצוגית. אמנם הדין אינו שולל הסדר מסוג זה, וגם שדרך המלך לקביעת מנגנון פיצוי היא במתן סעד כספי לחברי הקבוצה, ישנן נסיבות בהן לא ניתן לעשות כן, ומשכך בתי המשפט מאשרים גם הסדרים מסוג זה במסגרת פשרות בתביעות ייצוגיות. אין מקום לחרוג מהכלל במקרה זה. כיצד אמור הסדר הפשרה להרתיע בענייננו אם המשיבה יכולה להפר את הוראות הדין, לשלוח הודעות פרסומת, שכן היא יודעת שלו תידרש לכך בדין, עשויה היא לצאת לא רק פטורה מפיצוי, אלא עם אמצעי לשיווק שירותיה. יש לאפשר לצדדים להודיע באם הם ממשיכים בהליך או שמא יציגו הסדר פשרה מתוקן. בחינת טענות הצדדים מביאה למסקנה לכאורית, לשלב זה, כי סיכויי בקשת האישור אינם מהגבוהים וכי לכל פחות היא אינה ראויה להתברר בביהמ"ש המחוזי. גם אם לא תתקבל הטענה לתקלה נקודתית, הרי שגובה הנזק שנטען מלכתחילה בבקשת האישור אינו תואם דיון במחוזי, בשים לב כי כמחצית מהעמותות להן דוורו ההודעות היו עמותות שנתנו הסכמה לקבלתן.