פנייה יזומה של צרכן לאתר של עוסק היא ״עסקת מכר מרחוק״ (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת אביגיל כהן, 22.2.2026):
העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בהרצליה [ת״ק 5031-04-25], שקיבל את תביעת המשיבים לביטול עסקה לרכישת כרטיסים לטיול מאורגן, שרכשו באתר המבקשת. ביהמ"ש לתביעות קטנות קבע כי אתר המבקשת הוא "שיווק מרחוק" והעסקה היא "עסקת מכר מרחוק". נפסק כי פניית המשיבים למבקשת לאחר שנחשפו למידע באתר אינה פנייה יזומה, אלא תגובה לפנייה היזומה של המבקשת, וכי זכות הביטול המורחבת לאזרחים ותיקים חלה גם ללא הוכחת פגם בגמירות דעת, ונובעת מההבנה שחוסר האיזון המובנה בין עוסק לצרכן עלול להתקיים ביתר שאת אצל אוכלוסיות מסוימות. נפסק כי הסכום המקסימלי שניתן היה לגבות כדמי ביטול הוא 5% ממחיר העסקה או 100 ₪ לאדם, לפי הנמוך מביניהם, וכי המבקשת נהגה שלא כדין כשגבתה 1,400 דולר. מכאן בקשת רשות הערעור.
נפסק: יש לתת רשות ערעור ולדחות הערעור לגופו. יש מקום למתן רשות ערעור, שכן זו סוגיה משפטית בעלת השלכות רוחב. הסוגיה טרם הוכרעה בפסיקה מחייבת של ביהמ"ש העליון וקיימת פסיקה סותרת של הערכאות הדיוניות. זכות הביטול הצרכנית בעסקת מכר מרחוק מעוגנת בסעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן. ההגנות הצרכניות נועדו להגשים את תכליות דיני הגנת הצרכן: גישור על פערי מידע וכוח בין הצרכן לעוסק, ושמירה על האינטרסים של הצרכנים בעצם קיומן של העסקאות הצרכניות. בתיקון 47 לחוק הגנת הצרכן, נקבע כי תקופת הביטול תוארך ל-4 חודשים עבור אנשים עם מוגבלות, עולים חדשים ואזרחים ותיקים. הדעות בפסיקה חלוקות בשאלה האם פנייה יזומה של צרכן לאתר אינטרנט של עוסק, היא בגדר ״עסקת מכר מרחוק״.
ביהמ"ש סבור כי מדובר בעסקת מכר מרחוק. העובדה שהמשיבים פנו לאתר המבקשת וביצעו הזמנה אינה מאיינת את הגדרת העסקה כ״עסקת מכר מרחוק״. אתר המציע שירותים למכירה הוא כשלעצמו פנייה לציבור, אף שהצרכן הוא זה שיוזם את ההתקשרות בפועל לאחר עיון במודעה. אין נדרשת פנייה אישית וישירה של העוסק לצרכן. די בפנייה כללית באמצעות אמצעי תקשורת, לרבות ״מחשב״, דהיינו אתר אינטרנט. עצם קביעת הוראות בנושא בתקנון מלמדת כי המבקשת הכירה בכך שעסקאות המתבצעות דרך האתר שלה עשויות להיחשב כעסקאות מכר מרחוק. היא לא קבעה בתקנון כי זכות הביטול המורחבת חלה רק במקרים מסוימים או בנסיבות ספציפיות, אלא הכירה באופן גורף בכך שאזרחים ותיקים המשתמשים באתר זכאים לזכות ביטול מורחבת. המבקשת לא השיגה על הקביעה לפיה קיימת אפשרות סבירה כי הטיול בוטל בשל מגפת הקורונה. השירות מושא העסקה לא סופק למשיבים בפועל, ולא היה מקום לגבות דמי ביטול. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך 4,000 ש"ח.