בוקינג אינה אחראית לפצות את המזמין על ביטול ההזמנה במקום האירוח (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט גיא הימן, 28.7.2026):

העובדות: התובעים הזמינו ושילמו על חופשה במלון בדובאי, באמצעות Booking.com (שמפעילה נתבעת 2). ב"מדיניות הביטול", שבאישור ההזמנה, נכתב: "אתם יכולים לבטל את ההזמנה בחינם עד 42 ימים לפני ההגעה. אתם תחויבו בסך המחיר הכולל של ההזמנה אם תבטלו אותה במהלך 42 הימים שלפני ההגעה. אם לא תופיעו, החיוב על אי-ההופעה יהיה בשווי דמי הביטול". לאחר שהמרחב האווירי של ישראל נסגר לטיסות במלחמת "עם כלביא", הודיעה חברת התעופה לתובעים על ביטול טיסתם. בו ביום פנו התובעים לנתבעת בבקשה לביטול ההזמנה. הנתבעת הפנתה אותם אל המלון וזה, בתורו, החזיר את הכדור לנתבעת. טענתם העיקרית של התובעים התבססה על מובאה מתוך אתר הנתבעת 2, המאפשר ביטול מחמת כוח עליון. 

נפסק: הסעיף שציטטו התובעים אינו מתנאי החוזה שבינם לבין Booking, אלא מהקשר החוזי בין Booking למקומות האירוח. אפשר לטעון, לפי סעיף 34 לחוק החוזים, כי התנאים המפורטים שם מכוננים חוזה לטובת אדם שלישי (הלקוחות המזמינים). בתנאי ההתקשרות בין Booking למקום האירוח, האחרון הוא שנטל על עצמו חובה להשיב למזמינים את כספם במקרה של כוח עליון. ענין זה מעמיד, אולי, לתובעים עילה לכאורה נגד מקום האירוח, אך אין בו לחייב את Booking להשיב להם את כספם. גם בתנאי השימוש בין בוקינג למזמינים, שאלת ביטולה של הזמנה מוסדרת בפרטיה המסוימים של ההזמנה המסוימת, שהצדדים לה הם הלקוח מזה ומקום האירוח מזה. בתנאים הללו, הרעיון של כוח עליון אינו נזכר לטובתם של הלקוחות. ההתייחסות אליו היא כאל גורם המגביל דווקא את אחריותה של Booking. אירוע של מלחמה, גם אם יימצא שאין הוא צפוי ואינו "בשליטתו הסבירה" של מי מהצדדים, לא יוכל לסייע לתובעים אלא ההפך מכך. ביהמ"ש לא יוכל לסייע לתובעים, שכן דבר בחוזה אשר קשרו הם עם Booking אינו מטיל על זו את האחריות לשפותם במקרה של ביטול הזמנה במקום האירוח. ממילא אין נתבעת זו נדרשת לשאת בעוגמת הנפש בשל החופשה היקרה אשר לא יצאה אל הפועל. ייתכן שניתן היה לספק שירות קשוב יותר לאחר מעשה, אולם דבר זה לעצמו אינו מקים עילת פיצוי בגדר התביעה. התביעה נגד נתבעת 2 נדחית. נתבעת 1 אינה עוסקת במתן שירות מן הסוג שרכשו התובעים וממילא אין היא בת-ריבם הנכונה בהליך.