גם הודעות השירות משרתות את האינטרסים העסקיים של הנתבעת (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, הרשם מיכאל שמפל, 26.7.2026):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת (מקדונלד'ס) שלחה לו 32 הודעות פרסומיות במסרונים, ללא הסכמתו, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי הנתבעת המשיכה לשלוח לו הודעות למרות 5 בקשות הסרה ששלח, כאשר ההודעות לא כללו את המילה "פרסומת" ולא את פרטי המפרסם. הנתבעת הכחישה את התביעה וטענה כי לאחר כל בקשת הסרה התובע אישר מחדש קבלת תוכן שיווקי.

נפסק: מניתוח ההודעות עולה כי רובן המכריע הן בעלות אופי פרסומי-שיווקי מובהק, ומטרתן לקדם מכירות, מבצעים, שימוש באפליקציה או הגעה לסניפים. חלק קטן מההודעות עוסק בעדכוני אפליקציה או סקרים, אך גם אלו משרתות את האינטרסים העסקיים של הנתבעת. כל ההודעות כללו אפשרות הסרה. התובע שלח לנתבעת, מספר פעמים, בקשות הסרה כנדרש ויש לקבל את עדותו כי לא לחץ על המילה "כן" בקבלה ירוקה, או בכל מקום אחר. לא די בתיעוד שהגישה הנתבעת כדי לשכנע כי התובע אכן הסכים באופן מפורש וחד משמעי לקבל חומר פרסומי מהנתבעת. נכונה טענת התובע כי ההודעות לא כללו את המילים "פרסומת" או סימון ברור אחר, ולא את פרטי המפרסם כנדרש בחוק. הנתבעת טענה כי התובע אישר שוב ושוב קבלת תוכן שיווקי באמצעות לחיצה על "כן" בחלון הדו-שיח של "קבלה ירוקה", גם לאחר ששלח בקשות הסרה, כאשר לחיצה על "כן" היא הסכמה מפורשת, ו"דלג" משמעו "לא מאשר". הדין עם התובע שטען כי האפשרות "דלג" היא "מבלבלת". יש לדחות את טענת הנתבעת לחוסר תום לב בהתנהלות התובע. אף שהנתבעת מציגה רישומים של אישורי הסכמה חוזרים מצד התובע, הטענה לחוסר תום לב היא חמורה ולא הכחה כנדרש. התובע הציג קושי אמתי להתמודד עם "מבול" ההודעות, המפריעות לעבודתו. גם אם אישר מחדש בטעות קבלת דיוור פרסומי, אין זה אומר שהוא פעל בחוסר תום לב בעצם הגשת התביעה. מנגנון הנתבעת לא היה מספיק ברור כדי למנוע את ההפרעה. מן הראוי לפצות את התובע בסכום של 11,200 ₪ (350 ₪ על כל אחת מ-32 הודעות), בצירוף הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.