פרסום המייחס לאדם איום על חייל צה"ל הוא לשון הרע (פסק-דין, שלום י-ם, הרשם אורי הדר, 31.7.2026):

העובדות: תביעת לשון הרע. הנתבע פרסם סרטון ב"טוויטר", בו נראה התובע אומר לאדם: "אל תיגע בי עם הידיים שלך למה אני אשבור לך את הידיים והרגליים". לסרטון צירף הנתבע את התיאור "מתנחל צועק על חייל...". הסרטון זכה לתפוצה רחבה. הנתבע הסיר את הסרטון ואף פרסם התנצלות לאחר שהתובע שלח לו מכתב התראה. התובע אמר את הדברים לפעיל שמאל ולא לחייל צה"ל. 

נפסק: אין מדובר בזוטי דברים. הנתבע טען כי ההבחנה בין איום על חייל לבין איום על אזרח אינה משמעותית. טענה זו אינה מקובלת. הנתבע ייחס לתובע איום על חייל צה"ל, שהוא ייחוס של פגיעה בסמל שלטון. ייחוס לאדם פגיעה בסמל שלטון שונה לחלוטין מייחוס של איום כלפי אזרח השווה לו. פרסום המייחס לאדם איום כלפי חייל צה"ל, במיוחד אם מדובר בפרסום שקרי, עלול בהחלט להשפיל, לבזות ולעשות את התובע מטרה לשנאה וללעג. הפרסום הוא לשון הרע. מתקיימת החזקה לפיה הנתבע לא פעל בתום לב ולכן לא עומדת לו הגנה זו. סביבתו של התובע היא ציונית, המשתפת פעולה עם גורמי הביטחון ומתייחסת בחומרה לתקיפתם. חשיפת התובע בסרטון, בתוספת הכותרת, אף ללא ציון שמו של התובע, מספיק שתגיע למעט ממכריו בכדי שתגרום לו להשפלה. לצד זאת, יש להביא בחשבון את העובדה כי עוד ביום הפרסום הסיר הנתבע את הפרסום ואף פרסם התנצלות באותה הפלטפורמה ובאותו האופן. הנתבע התנצל על הטעיה ולא על טעות, כשהתנצלות על הטעיה עשויה ללמד על הלך רוחו של הנתבע ביחס לכוונתו בפרסום, הן בפרסום הראשוני והן בפרסום ההתנצלות. הנתבע יפצה את התובע ב-15,000 ₪ כן הוצאות בסך 4,600 ש"ח.