התובע אינו יכול לבטל עסקה ללימוד קורס דיגיטלי, לאחר שקיבל גישה למערכות הנתבעת וצפה בחלק מתכני הקורס (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט ערן טאוסיג, 10.6.2026):

העובדות: התובע התקשר עם הנתבעת בעסקה ללימוד קורס דיגיטלי בתחום הסייבר, אך ביקש לבטל את העסקה לאחר שני שיעורים. המחלוקות המרכזיות בתביעה נסובות סביב זכות התובע לבטל את העסקה לאחר קבלת גישה וצפייה בתכנים, שקיפות תנאי הביטול בהסכם הלימודים והיותם מקפחים לטענת התובע.

נפסק: נכרת חוזה בין הצדדים. התובע העביר לנתבעת 19,900 ₪ תמורת הקורס. התובע חתם על ההסכם ואף לשיטתו הוא החל להשתמש בתכני הקורס, לאחר שפרטי הגישה הועברו אליו. ההתקשרות נעשתה על־בסיס ההסכם המפורט הכולל את שמו של התובע וחתימה תחתיו. העסקה נושא ההסכם היא "עסקת מכר מרחוק", כמשמעותה בחוק הגנת הצרכן. שיחה מאת הנתבעת לתובע, בה נמסרו פרטים על הקורס, היא זו שבעקבותיה השתכללה ההתקשרות בהסכם. לפי סעיף 14ג(ד) לחוק הגנת הצרכן, לא ניתן לבטל עסקה ביחס ל"טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית". תכנים מסוגם של תכני הקורס נכנסים לגדרי סעיף 14ג(ד)(5) לחוק. לא היה באפשרות התובע לבטל את ההסכם לאחר שקיבל גישה למערכות הנתבעת וצפה בחלק מתכני הקורס בפועל. תכני הקורס דנן ניתנים לשכפול בדרכים שונות, לרבות צילום מסך. הסיבה להתנהלות התובע אינה נעוצה בפגם בכריתה או במאפייני הקורס אלא בכך שהסתבר לו לדבריו כי "לא הולך הראש לא במקום". ההסכם בין הצדדים הוא אכן חוזה אחיד, אך אין כל חוסר הגינות או חוסר סבירות בתניות ההסכם הרלוונטיות. ההוראות העוסקות בביטול עסקה, ולפיהן לאחר קבלת פרטי הגישה לקורס לא ניתן לבטלו, עולות בקנה אחד עם דרישות הדין. ההסכם קובע אפשרות מפורשת לביטול העסקה והשבת מלוא הכספים ששולמו ובלבד שטרם נתקבלה גישה לקורס. התביעה נדחתה.