האם ניתן להגיש בר"ע רק על החלטה המתירה שמיעת עדות בדרך של VC, או גם על החלטה הדוחה בקשה כזו (פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטים עמית, גרוסקופף וכשר, 28.7.2026):

העובדות: סעיף 1(6) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, קובע כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה "בעניין סדר הבאת עדויות ואופן הגשת עדויות, למעט החלטה בעניין מתן עדות מחוץ לכתלי בית המשפט, ובכלל זה בהיוועדות חזותית". בקשת רשות הערעור עוסקת בשאלה האם, לפי הוראה זו, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור רק על החלטה המתירה שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית, או האם גם על החלטה הדוחה בקשה כזו. בקשת רשות הערעור הוגשה על החלטת ביהמ"ש המחוזי בי-ם [רע"א 52455-03-25], שדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת ביהמ"ש השלום בי-ם [ת"א 24213-12-22]. ביהמ"ש השלום דחה את בקשת המבקשים לאפשר לארבעה עדים מטעמם, תושבי בלגיה וספרד, להעיד ממקום מגוריהם באמצעות היוועדות חזותית. 

נפסק: רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר דחיית הבקשה למתן רשות ערעור תגרום לעיוות דין. פרשנותו הנכונה של סעיף 1(6) לצו בתי המשפט היא כי אין בו כדי לשלול הגשת בקשת רשות ערעור, בין על החלטה המתירה שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית ובין על החלטה הדוחה בקשה כאמור. בהתאם לכך, יש לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פיה, ולקבל את הערעור. מקום שבו ביקש מתקין הצו לייחד את האפשרות להגשת בקשת רשות ערעור להחלטות מסוג מסוים בכיוון אחד בלבד, קבלה או דחייה, הוא עשה כן בלשון מפורשת וברורה. מסקנה זו נתמכת אף בהיסטוריה החקיקתית של הצו. אף תכליתו של ההסדר הקבוע בסעיף 1(6) לצו תומכת בפרשנות זו. החלטות הדוחות בקשות לשמיעת עדות בהיוועדות חזותית עשויות להתאים להיכלל בחריג הקבוע בסיפת סעיף 1(6) לצו לא פחות ואולי אף יותר מהחלטות המקבלות בקשות כאמור, למצער במקרים שבהם קיים יסוד סביר לסבור שדחיית הבקשה תוביל לוויתור על העדות. 

שגה ביהמ"ש המחוזי בקבעו כי דין בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים להידחות על הסף. אולם, בהחלטתו הוסיף ביהמ"ש וקבע כי אף לגופו של עניין כי אין מקום לקבל את בקשת המבקשים. זאת, בנימוק כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטות שעניינן שמיעת עדויות, וכי אף שהנמקת ביהמ"ש השלום באשר לטעמים שביסוד דחיית הבקשה הייתה תמציתית, לא נמצא בה פגם. אכן, ברגיל, החלטות שעניינן אופן שמיעת ראיות נתונות לשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן. עם זאת, בתחום הספציפי של שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית היקף ההתערבות רחב במידת מה. מקרה זה נמנה עם אותם מקרים. כיום מגמת הדין היא להרחיב את האפשרות לקיים דיונים בהיוועדות חזותית במקרים המתאימים לכך. מגמה זו ברוכה, ובלבד שלא מוותרים על התקיימות תנאי תקנה 72(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. 

הדברים יפים במיוחד למקרים שבהם מוגשת בקשה לשמיעת עד בדרך של היוועדות חזותית בתיק שעניינו סכסוך שאחד הצדדים לו הוא חברה זרה, ובמיוחד כאשר המחלוקת בין הצדדים נוגעת גם לפעולות שבוצעו במדינתו של הנתבע הזר ועל-ידי גורמים מטעמו (לרבות עובדים ועובדים לשעבר) שהם תושבים זרים. בנסיבות כאלו, בחירת התובע להגיש את תביעתו בישראל מקנה לו יתרון, שיש טעם לנסות ולאזנו, לרבות על דרך התחשבות מסוימת בקשייו של הנתבע הזר בהיבטים הנוגעים לניהול המשפט, כדוגמת הקושי לחייב עדים הנחוצים לו להגיע לישראל לצורך מתן עדות. מדובר במקרה מובהק שבו היה מקום להיעתר לבקשת המערערים לשמיעת עדותם של העדים הזרים בדרך של היוועדות חזותית. 

ראשית, ההליך נסב על תביעה שהגישה חברה ישראלית נגד חברה בלגית ומנכ"ל שלה, בעניינה של מחלוקת הנוגעת לביצוע הסכם שהחיובים לפיו בוצעו, למצער בחלקם המהותי, בבלגיה ובמדינות נוספות. מדובר בהליך בעל זיקה ממשית ומובהקת למדינת חוץ, שבו בחירתה של המשיבה להגיש את תביעתה בישראל יוצרת חוסר סימטריה מובנה. שנית, מרבית העדים שביקשו המבקשים להעיד בדרך זו הם עובדים לשעבר, שאינם כפופים עוד למרותם ואינם בעלי דין או בעלי עניין בתוצאות ההליך, כך שעדותם עשויה לשמש ראיה אובייקטיבית התומכת בגרסת המבקשים. שלישית, לא היה מדובר במקרה שבו דחיית הבקשה תוביל לכל היותר להכבדה מסוימת על אופן שמיעת העדות. המבקשים טענו כי כל אחד מהעדים הזרים הודיע באופן מפורש כי לא יגיע להעיד בישראל, בין היתר נוכח אזהרת מסע חריגה שפרסמה ממשלת בלגיה, וכן נוכח נסיבות אישיות. בד בבד, העדים הביעו נכונות מפורשת להעיד בדרך של היוועדות חזותית. קיים בסיס של ממש לסבור כי משמעותה המעשית של דחיית הבקשה אינה שינוי אופן מתן העדות בלבד, אלא למעשה שלילת האפשרות להעיד עדים אלה כליל, תוצאה החותרת תחת יכולתם של המבקשים להוכיח את הגנתם. יש להתיר את שמיעת עדותם של העדים הזרים בדרך של היוועדות חזותית.