דחיית תביעת לשון הרע. הנתבעת הוכיחה מערכת יחסים של שליטה, כניעה ואף אלימות (פסק-דין, משפחה ת"א, השופטת ציפי כהן אביטן, 4.7.2026):
העובדות: תביעת לשון הרע. התובע והנתבעת הם בני זוג לשעבר, שנישאו בשנת 2018 והתגרשו ב-2020. התביעה עוסקת בשלושה פרסומים: (א) תלונה שהגישה הנתבעת נגד התובע למשטרה בטענה לבילוש, הטרדה, תקיפת סתם ומעשה סדום שלא בהסכמה (התיק נסגר); פרסום בפייסבוק בו היא מספרת על מעשי התובע ועל יציאה ממעגל האלימות; ראיון בטלוויזיה, בו הנתבעת השתתפה בפאנל ושייכה עצמה למעגל הנשים המוכות. התובע טען, בין היתר, כי הנתבעת פתחה במסע נקמה נגדו, לאחר הפרידה, ממניעים נקמניים, תוך רצון להרוס את שמו הטוב, ולפגוע בו מקצועית, אישית וחברתית. הנתבעת טענה, בין היתר, כי מדובר ב"תביעת הפחדה", שמטרתה לשתק אותה ולהחליש אותה נפשית וכלכלית, וכי התובע אינו אדם "תמים" או "קרבן" כפי שהוא מצייר את עצמו.
נפסק: התלונה במשטרה - הגשת תלונה במשטרה, המייחסת לאדם עבירה פלילית, עולה כדי פרסום "לשון הרע" כמשמעותה בחוק. הנתבעת הגישה תלונה במשטרה נגד התובע, על אלימות פיזית, כלכלית ומינית. התיק נסגר בשל חוסר אשמה. עצם סגירת התיק אין בה, כשלעצמה, כדי להעיד בהכרח כי מדובר בתלונת שווא ואינה שוללת את האפשרות כי הארועים, שבגינם הוגשה התלונה, אכן התרחשו. התובע הודה כי מרבית האירועים אכן התרחשו, אך לגרסתו מדובר בהתנהלות בהומור או בהסכמה. עומדת לנתבעת הגנת תום הלב שבסעיף 15(8) לחוק, לפיו קיימת הגנה טובה באם הפרסום נעשה בתום לב בנסיבות בהן מדובר ב"תלונה שהוגשה לרשות מוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה". תלונות הנתבעת לא חרגו מתחום הסביר בנסיבות המקרה. הנתבעת הוכיחה, באופן פוזיטיבי, כי האמינה באמת ובתמים בנכונות התלונה.
הפרסום בפייסבוק - הנתבעת לא פרסמה פוסט עצמאי בפייסבוק, אלא תגובה לפוסט שפורסם לגבי ניסיון הרצח של שירה איסקוב. בתגובתה, גינתה הנתבעת את מעשה הרצח וקראה לדווח לרשויות על נשים שחוות אלימות. תגובה לפוסט עשויה להיחשב כלשון הרע. הנתבעת מתארת בתגובתה לפוסט מערכת יחסים כנועה, שכללה אלימות, נפשית, כלכלית ופיזית. לאור התרשמות ביהמ"ש בדבר אופי מערכת היחסים בין הצדדים, חלה על הנתבעת הגנת "אמת דיברתי" עבור פרסום זה. התשתית הראייתית הצביעה על מערכת יחסים של שליטה וכניעה, ואף כדי אלימות, למצער כלכלית ונפשית. אין חולק כי לתגובה לפוסט אף יש עניין ציבורי, כאשר התגובה נגעה לסוגיית אלימות במשפחה וקראה לציבור לדווח לרשויות, על מנת לסייע לנשים לצאת ממעגל האלימות. הגנה זו עומדת לנתבעת גם ביחס לראיון הטלוויזיוני. התביעה נדחתה במלואה. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ [קובץ פסק-הדין באדיבות המאגר המשפטי "נבו"].