השאלה של מתן הסכמה לקבלת דברי פרסומת, על דרך של אישור התקנון, טרם הוכרעה בפסיקה (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופטת כרמית בן אליעזר, 8.5.2026):
העובדות: בקשה מוסכמת לאשר הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית. בבקשת האישור המבקשים טענו כי המשיבות שיגרו דברי פרסומת לקבוצת נמענים רחבה, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ללא קבלת הסכמה מפורשת מראש, מבלי שניתנה אפשרות הסרה כדין ומבלי שצוין "פרסומת" בכותרת. המבקשים טענו כי נדרשו לאשר את תקנון המשיבה 1, המחייב קבלת דברי פרסומת, אך לא ראו בכך "הסכמה מפורשת" למשיבה 1, ובוודאי שלא למשיבה 2. המשיבות טענו כי ההודעה נשלחה במסגרת שיתוף פעולה ללא תמורה של המשיבה 2 עם מיזם 710, שעסק בסיוע למפונים מהצפון והדרום במציאת מקום עבודה חלופי. כן נטען, כי כלל הדיוורים מלבד הדיוור הנ"ל נשלחו למבקשים ולכל יתר חברי הקבוצה, לאחר קבלת הסכמה מפורשת, אקטיבית, ופוזיטיבית, לקבלת דיוור פרסומי. הצדדים להסכמה על סיום ההליך בהסדר הסתלקות, לפנים משורת הדין, ומבלי שאף צד יודה בטענות משנהו.
נפסק: המשיבות התחייבו לפעול כדין, וכן לחדד ולהטמיע נוהל ייעודי לסיווג סוגי דיוור ופרסום, תוך דגש על שליחת דיוור בשיתוף עם מיזמים, וכן נוהל ייעודי העוסק ברישום והסרה של דיוור. הצדדים המליצו כי המשיבות תשלמנה למבקשים ולבאי כוחם סכום כולל סופי ומוחלט של 35,000 ש"ח. סכום זה יתחלק כגמול למבקשים בסך 3,000 ש"ח לכל אחד (סה"כ 9,000 ש"ח) בתוספת מע"מ ככל שחל, ושכר טרחה לבאי כוחם בסך 26,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין. יש להיעתר לבקשת ההסתלקות, ואף לפסוק למבקשים ולבאי כוחם גמול ושכר טרחה, אף כי בסכומים נמוכים מהסכומים שעליהם המליצו הצדדים. השאלה העקרונית - האם מתן הסכמה לקבלת דברי פרסומת, כתנאי לביצוע פרסום באתר המשיבה 1, ועל דרך של אישור התקנון, מהווה הסכמה מפורשת כדין בהתאם לדרישות החוק - טרם הוכרעה באופן ברור וממצה בפסיקה.
פסיקת הערכאות הדיוניות נוטה לדעה כי מסירת הסכמה לקבלת דברי פרסומת, על דרך של הפנייה להוראות תקנון הכולל הסכמה כזו, אינה עונה על דרישת ה"הסכמה המפורשת" הנדרשת בחוק התקשורת. הדבר תלוי בנסיבות, לרבות בשאלה אם הלקוח נדרש לקרוא בפועל את הוראות התקנון, איזה חלק מן ההוראות היו גלויות במסך האישור, ועוד, ומכל מקום, נפסק כי אין פסול בהתניית קבלת השירות באתר בהסכמה לקבלת דברי פרסומת. נוכח העובדה שהשאלה העקרונית טרם הוכרעה באופן ממצה, וביחס ל"הודעה הנוספת" אין חולק כי נשלחה גם למי שהוגדרו כ"מסורבי דיוור", מקובלת עמדת הצדדים כי בקשת האישור העלתה עילה לכאורה. אף מקובלת עמדת הצדדים כי התייתר הצורך בהליך ואין עוד צורך בניהולו.
שעה שהמשיבות הבהירו את הרקע למשלוח ה"הודעה הנוספת", שהיא ההודעה היחידה שנשלחה גם למי שלא נתן הסכמה מפורשת לקבלת דברי פרסומת (או נתן הסכמה כאמור וחזר בו ממנה); והתחייבו להוסיף ולהקפיד על מילוי הוראות הדין בעתיד - הרי שההליך מוצה ואין עוד תוחלת בניהולו, ונראה כי הסתלקות מבקשת האישור, אשר אינה יוצרת מעשה בית דין כלפי הקבוצה, כך שמי שחש שנפגע מהתנהלות המשיבות רשאי להגיש תביעה אישית, היא הדרך היעילה וההוגנת לסיום ההליך. המשיבה תשלם לכל אחד מהמבקשים גמול בסך 1,000 ₪ (סה"כ 3,000 ₪) וכן תישא בשכר טרחת ב"כ המבקשים בסך 10,000 ₪.