ביהמ"ש אישר הסתלקות מייצוגית ספאם, אך דחה את הבקשה לגמול ושכר-טרחה (פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופט רפי ארניה, 22.3.2026):

העובדות: בקשה מוסכמת להסתלקות המבקש מבקשתו לאשר תובענה כייצוגית נגד המשיב. בבקשת האישור המבקש טען כי המשיב, שעסק בייעוץ כלכלי, שלח למבקש, ללא הסכמתו, שלוש הודעות דוא"ל ובהן דברי פרסומת לעסקו, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיב טען כי להשתק, מניעות, חוסר מעש וחוסר יריבות, וכן כי ההודעות אינן "דבר פרסומת". הצדדים הסכימו על הסתלקות המבקש מההליך.

נפסק: יש להיעתר לבקשת ההסתלקות, תוך דחיית הבקשה לפסיקת גמול ושכר טירחה. בקשת האישור מגלה עילה מובהקת יחסית אך ורק ביחס להודעה השניה, בעוד שההודעות הראשונה והשלישית מעוררות ספק באשר לסיווגן כ"דבר פרסומת". תוכנה של ההודעה הראשונה הוא בעיקר מקצועי. היא אמנם כוללת את פרטי המשיב, אך אין בה כל מסר ישיר המעודד את רכישת שירותיו. ייתכן כי יש לראות בהודעה זו ככוללת מסר סמוי או רמיזה לעידוד רכישת שירותי המשיב, אולם הדבר אינו נקי מספקות. ההודעה השלישית היא אינפורמטיבית על עלייתו לאוויר של הפודקאסט של המשיב. יש קושי לא מבוטל לראות בה ככוללת מסר מעודד לרכישת שירותי המשיב, ונראה כי מרכזה, לפחות זה המפורש, הגלוי והברור, אינו בכך. בהינתן השלב המקדמי של ההליך, אין לקבוע כי בקשת האישור לא הראתה עילה ואולם ממצא זה נוגע במובהק לגבי הודעה אחת בלבד. בכך נחלשת בקשת ההסתלקות באורח משמעותי, שכן אין דינה של הודעה אחת כדין שלוש הודעות. עובדה זו, גם אם אין בה לכשעצמה כדי לשמוט את הקרקע תחת בקשת האישור, הרי שהיא מצביעה על חולשה ממשית בעילת התביעה. שעה שהמבקש בחר להסתלק מבקשת האישור מבלי שהטענות שעמדו בבסיסה התבררו לגופן ומבלי שהוכח שהושגה תועלת ממשית עבור חברי הקבוצה, הרי שאין הוא זכאי לגמול עבור פועלו בשם הקבוצה, גם אם אין ההסתלקות משתיקה את חברי הקבוצה ומונעת מהם לתבוע פיצוי בעתיד.