הסדר פשרה בייצוגית ספאם (פסק-דין לנתבע 2, שלום ת"א, השופט ערן טאוסיג, 20.7.2026):

העובדות: בקשה לאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. התובעים הגישו בקשה לאשר תובענה ייצוגית, בטענה כי הנתבעים שלחו הודעות פרסומת בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת 1 היא חברה העוסקת בשיווק מדבקות הרזיה והנתבע 2 הוא מנהלה. התובעים טענו, בין היתר, כי הנתבעים שלחו אליהם מסרונים פרסומיים לרכישת מדבקות הרזיה, ללא הסכמתם וללא שצוין שם המפרסם ודרכי יצירת הקשר עמו לצורך משלוח הודעת סירוב. הנתבע 2 בלבד הגיש כתב תשובה, בו טען להיעדר יריבות. ב-13.1.2022, ביהמ"ש קיבל את הבקשה לאשר את התובענה כייצוגית. הצדדים הגישו בקשה לאשר הסדר פשרה בינם לבין הנתבע בלבד.

במסגרת הסדר הפשרה הנתבע התחייב שלא לשלוח דברי פרסומת, אלא לנמענים בעניינם הוא אוחז בהסכמה מפורשת מראש ובכתב, שתוצג תוך זמן סביר מקבלת דרישה; לאפשר מסירת הודעת סירוב באותו אמצעי בו נשלח דבר הפרסומת; ולהקפיד על קיום כלל הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת. כן התחייב הנתבע לשתף פעולה ולסייע לתובעים ככל שיידרש במסגרת ניהול התביעה נגד הנתבעת 1. הנתבע התחייב לשלם פיצוי מוסכם על כל משלוח עתידי של דבר פרסומות שלא כדין. הנתבע הסכים לתת פיצוי לטובת הציבור בשווי של 460,000 ₪ , מהם 100,000 ₪ יועברו לקרן התובענות הייצוגיות. הצדדים המליצו כי הגמול לכל תובע יהיה 20,000 ₪ וכי ב"כ התובעים יקבל סכום של 85,000 ₪.

נפסק: הסדר הפשרה המוצע עונה על מטרות חוק תובענות ייצוגיות. ההסדר "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". סיום ההליך בהסדר פשרה נגד הנתבע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. ההסדר עולה בקנה אחד עם המבחנים שהותוו בפסיקה, ועם סיכויי וסיכוני הצדדים לו נוהל ההליך עד סיומו, ויש בו כדי להועיל לחברי הקבוצה. היועצת המשפטית לממשלה לא התנגדה להסדר ואף לא הוגשה התנגדות מטעם מי מחברי הקבוצה. ההסדר כולל ויתורים הדדיים ומגלם קניית סיכונים של שני הצדדים להליך, כאשר אף צד אינו יוצא כשמלוא תאוותו בידו. התשלום הכולל לקרן יועמד על סך של 130,337 ₪; שכר־הטרחה הכולל יועמד על סך של 79,671 ₪ והגמול הכולל לכל תובע יועמד על סך של 18,746 ₪.