המרכז הרפואי תל-השומר הפקיר את השמירה על המידע הרפואי הסודי של התובע (פסק-דין, שלום ת"א, השופט אבי כהן, 20.6.2026):
העובדות: תביעה כספית בשל הדלפה אסורה של מסמכים רפואיים חסויים מהתיק הרפואי של התובע אצל הנתבע 1, שביצעה הנתבעת 2 (אותה מעסיק הנתבע 1). הנתבעת, שהיא אחותה של גרושתו של התובע, העובדת אצל הנתבע במחלקת הגזברות, נכנסה ללא רשות לתיק הרפואי של התובע אצל הנתבע, ומסרה ממנו מידע רפואי רגיש ומסווג לבני משפחתו, מידע שנוצל נגד התובע במאבק גירושין שניהל.
נפסק: התביעה התקבלה באופן חלקי נגד שני הנתבעים. המקרה חושף את הקלות הבלתי נסבלת והמטרידה שבה מידע רפואי סודי ורגיש על מטופל בתחום הנפש מודלף ממחשב בית חולים, למרות כל הדינים והנהלים שאמורים לשמור ולהגן על מידע זה מפני דליפה ושימוש אסור. התובע "סובל מהפרעת פוסט טראומטית בעקבות מלחמת לבנון השנייה", כתוצאה משירותו הצבאי, ועל רקע זה טופל נפשית במשך שנים אצל הנתבע. הנתבעת עובדת במשך שנים אצל הנתבע, בתפקיד מנהלי. הנתבעת היא אחותה של גרושת התובע. הנתבעת ביצעה שלוש כניסות נפרדות לתיקו הרפואי הממוחשב של התובע אצל הנתבע, בכל הנוגע לטיפול הנפשי שניתן לו, באופן אסור הנוגד את נהלי הנתבע. כל שלוש הכניסות נעשו שלא עפ"י בקשת התובע וללא אישור והסכמה של התובע (לא בכתב ולא בעל-פה).
הנתבעת לא הוכיחה את טענתה כי שלוש הכניסות נעשו כביכול עבור התובע ולטובתו, וממכלול הראיות מסתבר כי הכניסות נעשו למטרה אחרת והפוכה - על מנת לסייע בידי גרושתו של התובע בהליכי הגירושין. הנתבע התנהל באופן בעייתי ומשונה בכל הנוגע לבדיקת מעשיה ומחדליה של הנתבעת, שגם אינו תואם את הנהלים הרלוונטיים שלו עצמו. קיים פער גדול מאוד ומטריד מאוד בין נהלי הנתבע הרשמיים והמחייבים כביכול, לבין ההתנהלות הסלחנית והגמישה בפועל של הנתבע. נוהל רלוונטי מרכזי של הנתבע אינו מקוים ואינו נאכף בפועל, באופן בעייתי ומטריד מאוד ובאופן שחשף את התובע ואחרים לפגיעה קשה בכבודם, בפרטיותם ובזכויותיהם החוקיות.
התובע הוכיח נזק של פגיעה בכבודו ובפרטיותו וכן בסודיות המידע הרפואי שלו. מדובר בפגיעה מובנת מאליה, מובהקת, קשה ובוטה, גם אם קשה לכמתה בנתון מספרי או מוחשי. התובע סובל במשך שנים ממצב נפשי מורכב ומתועד בסודיות אצל הנתבע, וזכאי ורשאי להחליט לפי דין אם, מתי, כמה ולמה לשתף במידע זה אחרים. הנתבעת הדליפה מידע סודי ורגיש זה, תוך התעלמות מוחלטת מכל זכויותיו הבסיסיות של התובע ובעיצומו של משבר מהגדולים בחייו. נזק זה נגרם לתובע לא רק ע"י הנתבעת כי אם גם ע"י הנתבע, מעסיקה של הנתבעת. הנתבע הפקיר למעשה את השמירה על המידע הרפואי הסודי של התובע, ולמצער יצר מנגנון שמירה ובקרה רלוונטי בלתי יעיל, בלתי מתפקד ולכן בלתי מספיק, בכך שקבע נהלים שאינם נאכפים ואינם מיושמים, באופן שאפשר ומאפשר לנתבעת לחשוף ולהעביר מידע רפואי סודי ורגיש ללא כל בקרה של גורם מוסמך ואחראי. הוכח נזק של פגיעה באוטונומיה. התובע חווה רגשות קשים מאוד כתוצאה מפגיעת הנתבעים באוטונומיה שלו. התובע זכאי לקבל משני הנתבעים פיצוי כספי על נזקיו המוכחים, בשל הפגיעה באוטונומיה וגם בשל כך שמתקיימים בבירור כל יסודות עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה שבפקודת הנזיקין. כל אחד משני הנתבעים יפצה את התובע ב-40,000 ש"ח וכן יישא בהוצאות.