הודעות הנחזות להיות ברכות עשויות להיחשב כפרסומת כאשר הן נשלחות על ידי עסק ובצדן פרטי התקשרות (פסק-דין, תביעות קטנות פ"ת, הרשם איתי שרון, 19.3.2026):

העובדות: התובע טען כי הנתבעים שלחו אליו 3 מסרונים פרסומיים, הכוללים את פרטי בית העסק ומספר ליצירת קשר, ללא הסכמתו, מבלי שהיה לקוח שלהם, ובניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעים טענו כי ההודעות הן ברכת "שבוע טוב" בלבד, שנועדה לשמור על קשר מכבד עם לקוחות העסק, ואינן פרסומת. הנתבעים טענו כי מספר הטלפון של התובע היה שמור במאגר לקוחות העסק. הנתבעים טענו עוד כי נתבעים 2 ו-3 לא שלחו הודעות באופן אישי לתובע וכי ההודעות נשלחו מטעם העסק בלבד, במסגרת פעילותו.

נפסק: התביעה התקבלה בחלקה. ההודעות שנשלחו לתובע הן "דבר פרסומת". הודעות הנחזות להיות ברכות, או מסרים כלליים, עשויות להיחשב פרסומת כאשר הן נשלחות על ידי עסק ובצדן פרטי התקשרות המאפשרים קידום השירותים של העסק. ההודעות שנשלחו כוללות את שם העסק, תחום פעילותו ומספר טלפון. תוכן זה נועד לעודד את הנמענים לפנות לנתבעים לצורך קבלת מידע בנוגע לשירותים הניתנים על ידם, או לרכישת השירותים. לא ניתנה הסכמת התובע למשלוח דברי פרסומת. לא הוצגה ראיה לכך שהתובע מסר את פרטיו במהלך רכישה או משא ומתן לרכישה, כי נמסר לו גילוי שלפיו פרטיו ישמשו למשלוח דברי פרסומת, או כי ניתנה לו אפשרות לסרב למשלוח. לא הוצגה אסמכתה המעידה על כך שהתובע סימן הסכמה אקטיבית ומודעת לקבלת דיוור פרסומי, או כי הובהר לו שמסירת פרטיו מהווה הסכמה למשלוח פרסומות. סעיף 30א(ח) לחוק קובע כי נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולנקוט אמצעים סבירים למניעת הפרות החוק. משלא הוצגה ראיה לכך שננקטו צעדים כאמור, קמה חזקה כי הופרה חובה זו. יש להטיל אחריות הן על החברה והן על נושאי המשרה בה. שלוש הודעות נשלחו ללא הסכמה ומקימות זכות לפיצוי. עם זאת, יש לתת משקל לכך שמדובר במספר הודעות מצומצם יחסית וכי אין אינדיקציה למשלוח שיטתי או רחב היקף. ניתן משקל גם לכך שהתובע לא השתמש באפשרות ההסרה הפשוטה שנכללה בהודעות, אף שהיה באפשרותו לעשות כן בקלות יחסית. יש לקבוע את סכום הפיצוי הכולל עבור שלושת ההודעות בסך של 1,000 ₪. אין לקבל את טענת התובע לפיצוי נוסף בגין עוגמת נפש.