לשני הצדדים אחריות שווה לכישלון פרויקט פיתוח התוכנה (פסק-דין, שלום ת"א, השופט יאיר דלוגין, 20.5.2026):

העובדות: תביעה כספית להשבת סכום ששילמה התובעת לפיתוח מערכת מקוונת לעמלות תיווך מעסקאות נדל"ן, ולפיצוי על נזקים שנגרמו לה לטענתה בשל אי-הספקת המערכת. התובעת היא חברת הזנק בתחום הנדל"ן. הנתבעת היא חברה העוסקת בפתרונות טכנולוגיים. הנתבע הוא אחד מבעלי המניות בנתבעת והמנכ"ל שלה. בין הצדדים נחתם הסכם לפיו הנתבעת תפתח לתובעת את המערכת. מנגד, התחייבה התובעת לשתף פעולה להספקת אפיון של תכונות המערכת. לאחר שהמערכת נמסרה להרצה ראשונית, התגלו חילוקי דעות בין הצדדים. התובעת טענה לכישלון תמורה ולביטול ההסכם, בעוד הנתבעים טענו כי סיפקו את שהתחייבו לספק וכי התובעת לא שיתפה פעולה לצורך מתן מענה. ביהמ"ש מינה מומחה מטעמו.

נפסק: המומחה קבע כי לכל צד הייתה אחריות לכישלון הפרויקט ויש לקבל את ממצאיו באופן מלא. אין בסיכומי התובעת הסבר מדוע שגה המומחה שעה שקבע כי גם התובעת התנהלה בצורה לקויה וכי התנהלותה תרמה גם היא לכישלון הפרויקט. מנגד, אין גם בסיכומי הנתבעים טיעונים שיש בהם להפוך את הקערה על פיה, לבטל את כל קביעות המומחה החמורות בחלקן ביחס למחדלי הנתבעת, ולאפשר קביעה כי רק התובעת תרמה לכישלון הפרויקט. בהינתן שכל צד אחראי לכישלון הפרויקט, מן הדין להשיב לתובעת חלק מהסכום ששילמה עבור פיתוח המערכת. יש לפרש את הליקויים של כל צד, כפי שפורטו בחוות דעת המומחה, כמשקפים אחריות שווה של הצדדים. על הנתבעת להשיב לתובעת מחצית מ-354,035 ₪ ששילמה, קרי סכום של 177,017 ₪. 

התובעת אינה זכאית לסכום כלשהו על מה שהגדירה כ"פיצויי קיום". התובעת לא צירפה לתצהיריה מאזן בוחן וגם לא את חישוב אובדן ההכנסה. בעל דין צריך להגיש ראיות כ"פאזל מורכב" ולא כ"פאזל להרכבה" ומשלא ניתן הסבר כיצד חושבו סכומי ההוצאות והיכן ניתן במאזן הבוחן למצוא אותם ולבצע חישוב אריתמטי שלהם וגם לבחון את סוג ההוצאה, כדי לראות אם הייתה כללית או ספציפית לשירות שהנתבעת התחייבה לספק, דין התביעה בראש הנזק להידחות גם בשל כך. הוא הדין לגבי החישוב שעליו התבססה התובעת לגבי אובדן ההכנסות. אין לפסוק לתובעת סכום כלשהו בגין אובדן הכנסה, שכן זכאית התובעת לתבוע רק אובדן רווחים ולא אובדן הכנסות. התובעת לא הביאה שום חישוב לגבי הרווח. בכל מקרה לא זכאית התובעת לאובדן רווח, לו הוכיחה שהיה כזה, שכן מדובר בחברת הזנק, שלא נכנסה לפעילות כלשהי. התובעת לא הוכיחה כי ככל שהמוצר היה מסופק, הרעיון של אתר מקוון המאפשר לכל אדם לזכות בעמלות תיווך היה מצליח כלל.

התובעת לא זכאית גם לפיצוי על הפרת תום הלב בקיום ההסכם. מושכלות יסוד הן כי לא פוסקים נזק על הפרת חוזה בלבד, בין אם מדובר בהפרה של התחייבות קונקרטית ובין אם ההפרה נובעת מקיום ההסכם שלא בתם לב, אלא פוסקים פיצוי על הפרת חוזה, רק אם היא גרמה נזק והפיצוי הוא על הנזק ולא על עצם ההפרה (אלא אם קיים סעיף של פיצוי מוסכם על הפרת חוזה). הדין האזרחי אינו הדין הפלילי, שמעניש על מעשה או מחדל. בדין האזרחי, גם אם מתקיימת מרמה, אם אין נזק, אין פיצוי. ממילא התובעת לא הוכיחה כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב. התובעת גם אינה זכאית לפיצוי על ההפרה הנטענת של זכויות יוצרים וקניין רוחני. התובעת כלל לא הסבירה כיצד המעשים המתוארים בתביעה מפרים את זכויות היוצרים שלה. הצגת התובעת באתר הנתבעת כאחת מלקוחות הנתבעת, תוך תיאור התובעת והפרויקט/רעיון שלה, כולל תיאור קצר של המערכת שהנתבעת בונה לתובעת, אין בו משום הפרה של זכויות יוצרים. אין כל עילה לחייב את הנתבע 2 באופן אישי בהשבת הסכום שקבעתי כי על הנתבעת להשיב לתובעת. כל צד יישא בהוצאותיו.