המבקש היה חבר בקבוצות ווטסאפ רבות משתתפים וחשף את המספר לקהל רחב, לכן אין הצדקה לפסיקת פיצוי נוסף (פסק-דין, מחוזי חיפה, השופטת רבקה איזנברג, 15.2.2026):

העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בחדרה [ ת"ק 36150-07-25], שקיבל חלקית את תביעת המבקש נגד המשיב. בתביעתו המבקש טען כי המשיב הצטרף למספר קבוצות WhatsApp בהן המבקש חבר, והעתיק את מספרי הטלפון של חברי הקבוצות כדי ליצור רשימת דיוור, ללא הסכמה או יידוע של חברי הקבוצות. המבקש טען כי המשיב שלח לו דבר פרסומת לצורך פרסום עסקיו, תוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב, וכן השתמש במספר הטלפון שלו תוך הפרת סעיפים 2(5), 2(9) ו-2(10) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.     

ביהמ"ש לתביעות קטנות הורה למשיב לפצות את המבקש ב-250 ש"ח על הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (ופסק הוצאות בסך 400 ש"ח), אך דחה את טענותיו מכוח חוק הגנת הפרטיות. נפסק כי מדובר בשימוש במספר הטלפון של המבקש בשל חברותו במספר קבוצות ווטסאפ, וכי לא מדובר בהעתקת תוכן של מכתב או כתב שלא נועד לפרסום לפי סעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות. עוד נפסק כי מספר טלפון עשוי להיחשב לעניינו הפרטי של אדם לצורך סעיף 2(9), אך מאחר שהמבקש חבר בקבוצות ווטסאפ רבות משתתפים וחשף את המספר לקהל רחב, וכיוון שהיה מדובר בשימוש בודד במספר הטלפון, אין בכך כדי להצדיק פיצוי נוסף.

נפסק: הבקשה נדחתה. מדובר בבקשת רשות ערעור על פס"ד של בימ"ש לתביעות קטנות, כאשר רק לעיתים חריגות ונדירות מאוד תינתן רשות ערעור. בניגוד לטענת המבקש, ביהמ"ש קמא לא קבע שפסיקת פיצוי מכוח חוק התקשורת מאיינת פסיקת פיצוי מכוח חוק הגנת הפרטיות. הוא הכיר בכך שהייתה הפרה של סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות, אך סבר כי בנסיבות בהן המבקש היה חבר בקבוצות ווטסאפ רבות משתתפים וחשף ממילא את המספר לקהל רחב, אין הצדקה לפסיקת פיצוי נוסף. זאת, בניגוד לעניין וודסטוק גאלרי [תאד"מ 45976-05-23] אליו הפנה המבקש, שם נפסק שאין מקום לפיצוי נוסף גם לפי חוק התקשורת, שכן מדובר בעילות שונות. גם אם ניתן לפסוק פיצוי מכוח כמה עילות (אפשרות שביהמ"ש קמא לא פסל), עדיין הפיצוי צריך להיות כולל.

צודק המבקש כי המשיב הפר גם את חוק הגנת הפרטיות. מלבד הפרת סעיף 2(9) לחוק, המשיב הפר גם את סעיף 2(10) לחוק ויתכן שגם את סעיף 2(5). מספר טלפון הוא "עניין פרטי" ולכן שימוש בו נופלת תחת סעיף 2 (9) לחוק. המשיב הפר גם את סעיף 2(10) לאור הודאתו שנסמך על מאגר מידע. לעניין סעיף 2(5) יש להשאיר את הדברים ב"צריך עיון", שכן מספר טלפון (בדומה לכתובת מייל) הוא אכן נתונים מספריים שאוחסנו בשרת מחשב. עם זאת הפסיקה התייחסה בעיקר להעתקה בעלת תוכן מעבר לעצם המספר או כתובת מייל. מאחר שגובה הפיצוי שנפסק הולם, או לכל הפחות אינו חריג באופן המצדיק התערבות, אין מקום לקבל את הבקשה. גם אם מדובר במספר עילות, מדובר במסכת עובדתית אחת, שבנסיבות המקרה סכום הפיצוי שנפסק ביחס אליה אינו חורג מן הסביר. 

גם אם מדובר במספר הפרות מכוח חוק הגנת הפרטיות וכן בהפרה מכוח חוק התקשורת, עדיין מדובר בנטילה של מספר הטלפון של המבקש מקבוצות ווטסאפ רבות משתתפים, בהן היה חבר המבקש ומשלוח הודעת ספאם אחת בלבד. גם בטענה כי המספר נותר באותו מאגר המאפשר שימוש עתידי, אין כדי להצדיק את הגדלת סכום הפיצוי, לאור העובדה שהמבקש עצמו בחר שלא להשתמש באופציה קלה ופשוטה להסיר את שמו מרשימת התפוצה. עצם הימנעותו של המבקש מללחוץ על כפתור ההסרה, אינה מאפשרת קבלת טענתו בעניין משמעות חששו בגין ההפרה ביחס לשימוש עתידי.