עיכוב הדיון בבקשה לייצוגית נגד מפעילת "פורטנייט", בשל הליכים מקבילים המתנהלים בקנדה (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת הדס עובדיה, 10.12.2025):
העובדות: האם יש לעכב את בירור בקשת אישור התובענה כייצוגית שהגישו המבקשים נגד המשיבות (Epic), עד לאחר פס"ד סופי במאוחר מבין שני הליכים ייצוגיים מקבילים המתבררים בקנדה. בבקשת האישור המבקשים טענו, בין היתר, כי Epic, המפתחת ומפעילה את משחק הרשת "פורטנייט", הפופולרי גם בקרב קטינים, נוקטת בפרקטיקות המנצלות את רגישותם הפסיכולוגית והנוירולוגית של הקטינים המשחקים במשחק, ומטעה אותם, באמצעות עיצוב מכוון של המשחק, הכולל מנגנוני תגמול, עדכונים תכופים, ולחץ חברתי. Epic הכחישה את טענות המבקשים וטענה כי בשני ההליכים שהוגשו בקנדה נטענות הטענות הנטענות בבקשת האישור.
נפסק: לביהמ"ש סמכות להורות על עיכוב דיון המתנהל לפניו עקב הליך קיים אחר, משיקולים שעיקרם יעילות דיונית, מניעת הכרעות סותרות, וחיסכון במשאבי ביהמ"ש והצדדים. נדרשת חפיפה, אף אם אין הכרח שתהיה מוחלטת, בין הצדדים והסוגיות המהותיות המתבררות בהליכים השונים, שעשויה להשליך על היקף הדיון שיידרש להליך המועמד להיות מעוכב. בעניין בראל נ' גוגל [ת"צ 22977-06-20] הוגשה תובענה ובקשה לאשרה כייצוגית בטענה כי גוגל אוספת נתונים שלא כדין, גם כאשר בגלישה "אנונימית" (Incognito) של משתמשיה בדפדפן "גוגל כרום". נפסק שם כי יש מקום לעכב את ההליך עד למתן פס"ד בתביעה ייצוגית מקבילה שהוגשה נגד גוגל בארה"ב. ביהמ"ש באותו מקרה קבע כי הדוקטרינה של עיכוב הליכים אינה מוגבלת רק לגבולות המדינה; אינה מחייבת חפיפה מוחלטת בין ההליכים, אלא כי מדובר בהליכים העוסקים באותה סוגיה מהותית. באותו מקרה עוכב ההליך בבקשת האישור שהוגשה [וכן בעניין גוגל נ' סמל - ת"צ 7915-04-21].
הדמיון המהותי בין ההליכים הייצוגיים בקנדה להליך זה עולה מטענות הצדדים. מדובר במחלוקת באותה סוגיה מהותית בעיקרה, עובדתית ומשפטית. כך גם ביחס לקבוצה שמבוקש לייצג שהיא דומה בעיקרה ובמאפייניה בהליכים בקנדה ובישראל. בבקשת האישור נטען כי השאלות המתעוררות בבקשת האישור עוסקות בתנאי ההתקשרות בין Epic לכלל לקוחותיה והוריהם ובהתנהלותה המטעה, וכי שאלות אלה רלוונטיות לכל חברי הקבוצה, ולכן יש הצדקה לבירור התובענה בהליך ייצוגי. הטענה בדבר ההתנהלות השיטתית והפוגענית הרלוונטית לכלל חברי הקבוצה רלוונטית גם ביחס לקטינים והוריהם בקנדה, ולהליכים הייצוגיים המתבררים שם. Epic מכחישה את הנטען נגדה בתובענות, ומכאן שבהיבט העובדתי לכל הפחות מחלוקת משותפת רחבת היקף בין הצדדים. טענות רבות בנושאים מהותיים נחזות כמשותפות.
זהות בעלי הדין: המבקשים הם ככל הנראה החלק הישראלי בקרב לקוחות Epic הנפגעים מהתנהלותה המפרה והפוגענית לפי הנטען. יעילות הדיון ומניעת הכבדה שלא לצורך: המעמסה על מערכת בתי המשפט בבירור תביעות ייצוגיות נגד תאגידי הענק המספקים שירותים למשתמשים ברוב העולם ובכלל זה בישראל גדולה. אמנם גם עיכוב הליך מעין זה מכביד על המערכת המשפטית הנדרשת להכריע ככל הניתן ביעילות ובמהירות במחלוקות המונחות לפתחה, אך אין להשוות את מידת ההכבדה והקושי בשני המסלולים. שיקולי יעילות מערכתית ומניעת הכבדה מוגזמת ושלא לצורך על ביהמ"ש ועל הצדדים, לרבות Epic שהיא תאגיד זר המתדיין מחוץ למקום מושבו, תומכת בעיכוב ההליך עד להכרעה בהליכים הייצוגיים המקבילים המתבררים בקנדה. הניסיון מלמד כי יש חברות גלובאליות המתקשרות עם מספר רב של לקוחות ברחבי העולם הנתבעות בהליכים שונים בעולם שהובילו להסכמות לסיום המחלוקת בדרך מוסכמת, שפעלו בהגינות ובשוויון להחלת ההסכמות על לקוחותיהם בישראל בהתאמה. מחוללות ההסכמות היו התביעות הזרות שהקדימו את הגשת התובענות בישראל. העיכוב המבוקש נחוץ גם למניעת הכרעות סותרות. בשלב זה עוכב הדיון בבקשת האישור.