לא ניתן להגיש בקשה לייצוגית בשם מי שאינם משתמשי פייסבוק, מכוח טענה ליחסי עוסק-לקוח (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופטת איריס רבינוביץ ברון, 30.9.2025):
העובדות: בקשה לאשר תובענה כייצוגית נגד המשיבה, מפעילת הרשת החברתית פייסבוק, בטענה כי היא אוספת מידע אישי על גולשים שאינם רשומים כמשתמשי פייסבוק, בעיקר מאתרים שהתקינו כלים של פייסבוק כגון "פיקסלים", "עוגיות" וכפתורי "לייק" ו"שיתוף". המשיבה טענה כי התביעה יוצאת נגד שימוש מקובל בטכנולוגיות רשת נפוצות שהן חלק אינטגרלי מהאינטרנט ונמצאות בשימוש ברוב האתרים, כדוגמת "עוגיות", "תוספים" ו"פיקסלים". המשיבה התנגדה לטענת המבקש כי היא יוצרת ״פרופילי צללים״ או מאגרי מידע של מי שאינם משתמשים רשומים. לטענתה הנתונים שהיא אוספת לא נשמרים במתכונת שמאפשרת לזהות את המשתמשים שאינם רשומים ולפיכך אין פגיעה בפרטיות, שכן דרישת הזיהוי לא מתקיימת ואדם סביר לא יכול לקשור בין המידע שנאסף לאדם ספציפי. ביום 29.7.2021 דחה ביהמ"ש את בקשת המשיבה לסלק את בקשת האישור על הסף וכן את בקשת המבקש לצרף חוו"ד מומחה מטעמו.
נפסק: הבקשה הוגשה לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. המשיבה טענה שאין מדובר בתביעה הבאה בגדר פרט זה, שכן לא מתקיימים יחסי לקוח-עוסק בין חברי הקבוצה, שמעולם לא נרשמו לפייסבוק, לבין פייסבוק. התביעה הוגשה נגד המשיבה בשם "כל אדם או כל גוף אשר אינם רשומים כמשתמשים בפייסבוק...", משמע בשם מי שאינם לקוחותיה. לא ניתן לקבל את גישת המבקש כי די בכך שהמשיבה היא "עוסק" וחברי הקבוצה הם "לקוחות" כדי להביא את התובענה בגדר פרט 1, אלא יש לבחון האם התביעה היא בקשר לעניין שבינה לבין לקוח, כלומר האם היא מתקיימת במסגרת יחסי עוסק-לקוח. קיים קושי ממשי לטעון כי מדובר בתביעה הבאה בגדר יחסי עוסק-לקוח, שעה שבאופן מובהק לא מתקיימים בין חברי הקבוצה למשיבה יחסים כאמור, שעה שהם לא רשומים לשירותיה [עניין מנגיסטו - ת"צ 23262-09-21].
הפעולות נגדן יוצאת בקשת האישור עניינן באיסוף ושמירת מידע של משתמשים באתרי צד ג' שמשתמשים בכלים העסקיים של המשיבה, והעבירו מידע על אודותם למשיבה, כאשר קצפה של התובענה מכוון נגד פעילות המשיבה ביחס למי שבחר שלא להתקשר עמה. תביעה מסוג זה, אינה באה בגדר תביעה שעניינה יחסי עוסק-לקוח שאליה מכוון פרט 1 לתוספת השנייה, ואף לא בגדר הסיפא של הסעיף [עניין בראונר - ת"צ 11319-04-11, ע"א 230/12; עניין ג'ול לאבס - ת"צ 7641-12-18, עניין OpenAI - ת"צ 42145-05-24]. בקשת האישור יוצאת נגד פגיעות בפרטיות ואין די בכך שבעקבות הפעולות שנגדן מכוונת בקשת האישור נשלחה הזמנה להצטרף לפייסבוק, כדי להביא בגדר פרט 1 תובענה המוגשת על ידי מי שבחרו שלא להיות חברי פייסבוק. ניהול תביעה על פגיעה בפרטיות מתאפשרת רק כשהיא מתבצעת במסגרת אחת ממערכות היחסים אליהן מתייחס אחד מפרטי התוספת. אין די בפרסום או הפנייה שהתבצעה (בעבר) על ידי המשיבה, למי שאינם חברי פייסבוק, לפי הנטען תוך פגיעה בפרטיותם, כדי לקבוע שהתביעה בגין פגיעה בפרטיות ביחס לפעולות של קבלת ואיסוף מידע נוגעות למערכת יחסים של "עוסק-לקוח", בפרט שעה שאין טענה שהתקיים קשר כלשהו בין חברי הקבוצה למשיבה בעקבות הצגת המודעה שעניינה הצטרפות לפייסבוק. די בכך כדי לדחות את הבקשה.
הצדדים נחלקו לגבי קיומה של עילת תביעה אישית למבקש, והאם הוא נמנה על חברי הקבוצה שאותה הוא מבקש לייצג. המבקש טען כי פתח ב-2010 חשבון פייסבוק לעסק שביקש לקדם וכי לא השתמש בפייסבוק מאז. המשיבה טענה כי חשבון הפייסבוק של המבקש מעולם לא נמחק וכי הוא הסכים לתנאי השימוש שלה, ואף השתמש בחשבון במהלך השנים. המבקש אינו טוען כי פעל באופן אקטיבי לסגור את חשבון הפייסבוק, אלא כי לא השתמש בו. העובדה שהמבקש לא השתמש בשמו שלו בפתיחת החשבון איננה גורעת מכך שמשעה שהוא זה שפתח את החשבון, מבחינת המשיבה הוא בגדר משתמש בפייסבוק. המבקש אינו יכול להיחשב כמי שאינו משתמש רשום של פייסבוק. לא עומדת למבקש עילת תביעה אישית, הוא אינו בגדר חבר הקבוצה ואינו יכול לייצג אותה.
בהעדר תשתית ראייתית אין מקום להידרש לטענה של המבקש כי גם אם אתר צד ג' התחייב כלפי המשיבה לקבל הסכמה כנדרש, אין בכך כדי לשחרר את המשיבה מאחריות משפטית במצבים שבהם לא התקבלה הסכמה כנדרש. זאת, מאחר שבכל הנוגע לבקשת אישור זו, מדובר בסוגיה תאורטית. העדה מטעם פייסבוק העידה כי פייסבוק אינה מעבדת מידע שאתרי צד שלישי שולחים לפייסבוק, המאפשר לזהות באופן אישי לא-משתמשים. המבקש לא הציג ראיות לסתור זאת. לפי הפסיקה, לא יכולה להיות פגיעה בפרטיות מקום בו לא ניתן לייחס מידע לאדם ספציפי. הטענה כי מידע מסוים הוא מידע המאפשר זיהוי של אדם, והטענה כי יש בידי המשיבה מידע אישי על המבקש תודות לפרקטיקות שמנוגדות לחוק הגנת הפרטיות, הן טענות שיש להוכיח, והמבקש לא הניח תשתית ראייתית בכל הנוגע לכך ולא ביסס את הטענה ברמה הנדרשת לאישור התובענה כייצוגית. אין אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות תוכרענה לטובת הקבוצה בתובענה זו ולכן אין מקום להיעתר לבקשה להחלפת מבקש. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 40,000 ש"ח.