איחוד הדיון בשתי תובענות ייצוגיות בנושא ספאם, הכוללות שאלות משותפות (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת איריס אילוטוביץ' סגל):

העובדות: בקשת המשיבה 3, לפי סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, להורות על העברת הדיון בבקשת האישור אל ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד, שדן בבקשת אישור קודמת בזמן, שהוגשה נגד המשיבה 3 בלבד [ת"צ 5768-08-24]. 

נפסק: סעיף 7(א)(1) לחוק קובע כי לביהמ"ש אליו הוגשה בקשת אישור מאוחרת בזמן, נתון שיקול הדעת בבחינת הצורך להעביר את הדיון בבקשה אל ביהמ"ש אליו הוגשה בקשת אישור קודמת בזמן, שבה התעוררו שאלות משותפות של עובדה או משפט. סעיף 7(א)(2) לחוק מוסיף כי במידה וישנה זהות או דמיון בין הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור המאוחרת והמוקדמת, על ביהמ"ש להורות על העברת הדיון. תכלית סעיף 7(א) לחוק היא לרכז בידי מותב אחד את הדיון בבקשות האישור שבבסיסן שאלות דומות, בפרט כאשר הקבוצה שבשמה הוגשו הבקשות דומה או זהה, מטעמי יעילות דיונית וטובת הקבוצה. 

הדרישות בסעיף 7(א) לחוק מתקיימות במקרה זה ובחינת השיקולים השונים מעלה כי קיימת הצדקה עניינית להיעתר לבקשה. בקשת האישור ובקשת האישור הקודמת עוסקות שתיהן בטענה להפרת המשיבות את סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקשים טענו כי נשלחו אליהם הודעות באמצעות פלטפורמות פרסום לאירועים שאותן מנהלות המשיבות, מבלי שניתנה לכך הסכמה מפורשת. בשתי הבקשות מדובר על הודעות שנשלחו לכאורה על ידי מפיקי אירועים וגורמים דומים, ולא על ידי המשיבות עצמן, אלא שאותן הודעות כוללות קישור המוביל לעמוד המכירה של המשיבות. נכון הוא שהמשיבות 2-1 אינן צד לבקשת האישור הקודמת, אך הדמיון שבין בקשות האישור מצדיק העברת הבקשה כמבוקש. אומנם, אין זהות בין הקבוצות בשמן הוגשו הבקשות, אך בוודאי שקיימת חפיפה בין הקבוצות ובהכרח ככל שהן נוגעות למשיבה 3. משיקולי יעילות, יש להימנע מכפל התדיינויות בעניין המשיבה 3 ואף ממתן החלטות סותרות בעניינה. בשתי הבקשות טרם התקיים דיון והן מצויות שתיהן בשלב מקדמי של ניהול ההליך.