חקירת עדים בהיוועדות חזותית בפרשת ההונאה של ברנרד מיידוף (החלטה, מחוזי ת"א, השופט גרשון גונטובניק, 16.2.2024):

העובדות: האם יש לאפשר חקירת עדים בהיוועדות חזותית (אחד מהם עד מומחה)? ברקע לבקשה תובענה שהגיש התובע והמבקש - הנאמן בהליכי הפירוק של החברות והנכסים של ברנרד מיידוף ופרשת ההונאה העצומה שהוא אחראי לה. בתביעה נטען כי הנתבעים הם צדדים שלישיים שקיבלו כספים שנגזלו ממשקיעים תמי לב, באמצעות עמותה שהעבירה לאורך השנים מאות מיליוני שקלים למוסדות מחקר והשכלה גבוהה בישראל. בכוונת התובע להעיד תשעה עדים והוא עתר להעדת שניים מהם בהיוועדות חזותית (כאשר אחת מהם מסרה חוו"ד מומחה העוסקת בהעברת כספים).

נפסק: לביהמ"ש סמכות להורות שעדות תתקיים בדרך של היוועדות חזותית. הדברים מעוגנים בתקנה 72(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. השאלה היא שאלה שבשיקול דעת: מתי ראוי להורות על עדות בדרך שכזו. לצד סיבה טובה, יש להראות שהבקשה הוגשה בתום לב ושהעדות נדרשת להכרעה במחלוקות הרלוונטיות. מוסיפה התקנה ושמה את הדגש בשאלה האם הגעתו של העד ארצה תקשה עליו מאוד, ומורה לוודא שאין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמוע את העדות בדרך זו. בנסיבות העניין יש לאפשר את ההיוועדות החזותית כמבוקש ולהבטחת נציגות מטעם הנתבעים במקום בו יהיו נוכחים העדים, בארה"ב, לצורך עדותם. אשר לעדה שמסרה חוו"ד: לא מדובר בבעלת דין או במי שנדרשת התרשמות ממנה לשם גיבוש ממצאי מהימנות עובדתיים. חוות דעתה מצומצת יחסית ועוסקת בעניינים במעגל השני, כאשר המומחה המרכזי יתייצב לחקירה.

העדה חוששת מהגעה ארצה בעת הזאת, בה מצויה ישראל במלחמה. כמובן שקשה לנו להזדהות עם חשש זה, אך יש להתחשב בו. מדובר בתושבת חוץ החשופה לאזהרות מסע כאלה ואחרות, ויש לקחת בחשבון את רגשותיה. בכל הנוגע לעד הנוסף, הרי שמדובר בעד שעדותו צפויה להיות קצרה ביותר. הוא יעיד על הנזקים שסבל מתוכנית העוקץ של מיידוף, ולא יתייחס לסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. הוא מטפל בבת זוגו. הוא הצהיר שבשל טיפול זה ניידותו מוגבלת. הוא מחויב אליה לאור הקשר ביניהם שנמשך שלושה עשורים. המסמך הרפואי שסיפק יכול היה להיות מפורט יותר, אך ניתן להסתפק בתצהיר שהגיש. הבקשה התקבלה [קובץ ההחלטה - באדיבות המאגר המשפטי "נבו"].