הנתבע הציג עצמו כלוחם בשחיתות, אך פרסום לשון הרע בפוסטים בפייסבוק (פסק-דין, שלום קריות, השופט בן ציון ברגר, 13.3.2024):
העובדות: תביעת לשון הרע. התובעת היא עו"ד ומכהנת כסגנית ומ"מ ראש עיריית קריית ים. התובע הוא אחיה של התובעת ומציל בהכשרתו. הנתבע הוא תושב קריית ים ופעיל חברתי בעיר. העירייה העסיקה את התובע כמציל עונתי, עד לפיטוריו בשל תכנית הבראה בה הוחלט על הפרטת שירותי ההצלה. לאחר פיטוריו, הועסק התובע כמציל בעירייה ע"י קבלן במיקור חוץ. התביעה הוגשה בשל פוסטים שפרסם הנתבע בדף הפייסבוק שלו. בעוד התובעים טענו כי הפוסטים הם לשון הרע כלפיהם, הנתבע טען כי מדובר בביקורת לגיטימית על נבחרי ציבור ושפרסם את הפוסטים בתום לב וכי תוכנם אמת.
נפסק: יש חשיבות בסיווג בעלי דין כ"אנשי ציבור" בעת דיון בתביעת לשון הרע. הגם "שעורם של אנשי הציבור עבה יותר וקשה יותר, כך שהם חסינים יותר לאמירות מכפישות ולהוצאת לשון הרע. אך עם זאת, משחודרות מדקרות לשון הרע את עורם של אנשי הציבור – הרי דמם אינו הפקר". ככל שנקבע שאמירה כזו או אחרת היא פוגענית ומכפישה גם ביחס לאיש ציבור, קמה לה עוולת לשון הרע שיש לתת לה סעד משפטי מתאים. מהפוסט הראשון ניתן ללמוד שפיטרו את המצילים הקבועים ודאגו להשאיר בתפקיד רק מציל אחד לאור ייחוסו המשפחתי – קרבתו לתובעת. תוכן הפוסט עשוי להשפיל ולבזות את התובעת, שכן לפיו התובעת השתמשה למעשה בכוחה מתוקף תפקידה הציבורי, כדי להשאיר בתפקיד מציל בעל קרבה משפחתית. הפוסט חסר מידע מהותי ורלבנטי להבנת התמונה השלמה והנכונה ויש בו לבזות הן את התובעת והן את התובע.
המילה "שחיתות" נכתבה פעמיים בפוסט השני, בו התייחס הנתבע למכתב ההתראה ששלחו התובעים וטען שמטרתו הייתה להפחידו ולהשתיקו. יש בפוסט ניסיון להעצים את אותו מעשה אסור לכאורה שעשו התובעים עליו דובר בפוסט הראשון. לא רק שנבחר ציבור מינה מקורב לתפקיד בשל היותו מקורב, אלא שאף ניסה למנוע מהציבור לדעת על כך. הנתבע סיווג את אותו מעשה אסור כ"שחיתות בעיר" שיש למגרה. יש בפוסט זה כדי לבזות ולהשפיל את התובעים. בפוסט השלישי הציג עצמו הנתבע כלוחם בשחיתות שייחס לתובעים בפוסטים הקודמים. גם בפוסט זה יש כדי לבזות ולהשפיל את התובעים. לפיכך כל שלושת הפוסטים הם לשון הרע לצורך חוק איסור לשון הרע ואין מחלוקת כי מתקיים גם רכיב הפרסום.
אין מחלוקת כי מדובר בנושא בעל עניין ציבורי, אך התובע לא הוכיח כי דבריו אמת ולכן לא עומדת לו הגנת אמת בפרסום. הנתבע לא הוכיח שנשאר בעירייה בתפקיד רק מציל אחד לאור קרבתו המשפחתית לתובעת. הנתבע לא הוכיח הגנות אחרות כלשהן לפי החוק. הנתבע לא פרסם את הפוסטים בתום לב. בכוונת הנתבע להתמודד לראשות העיר ומטרתו להציג עצמו כלוחם בשחיתות, בין היתר על מנת שיבחר בעתיד. הנתבע ביקש לערער על אמינות בעלי התפקידים המכהנים בעירייה, בין היתר מאחר שראה אותם כיריבים פוליטיים. הנתבע גם בחר שלא להתנצל על הפרסום. לא ניתן למצוא בפרסומים כוונה לפגוע. הנתבע יפצה את התובעים ב-50,000 ש"ח ויישא בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.