עובדת לשעבר תפצה סוכנות ביטוח ב-60,000 ש"ח על גזל רשימת לקוחות (פסק-דין, אזורי לעבודה ת"א, השופט אלעד שביון):
העובדות: תביעה לפיצוי על גזל סוד מסחרי ותביעה שכנגד לתשלום זכויות סוציאליות הנובעות מתקופת ההעסקה, וכן פיצוי על לשון הרע. התובעת והנתבעת שכנגד היא סוכנות ביטוח. הנתבעת והתובעת שכנגד הועסקה אצל התובעת. התובעת טענה, בין היתר, כי בסמוך להתפטרותה נטלה הנתבעת רשימת לקוחות ששייכת לתובעת, שלא כדין, לרבות בדרך של משלוח המידע במיילים לסוכנות ביטוח מתחרה. עוד נטען כי הנתבעת פרצה למערכות הממוחשבות של התובעת, באמצעות פרטי גישה של עובדת אחרת. הנתבעת טענה כי פעלה כדין ולא גזלה סוד מסחרי כלשהו. כאמור, הנתבעת הגישה תביעה שכנגד על תקופת ההעסקה שלה, וכן טענה כי התובעת הפיצה עליה לשון הרע כשפרסמה כי היא גונבת לקוחות.
נפסק: דין התביעה העיקרית להתקבל בחלקה וכן דין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה. אשר לטענה לנטילת רשימת הלקוחות ("הספר הוורוד"): ספר זה מבוסס על פרטים המצויים במערכת של התובעת (בקובץ אקסל) והוא כלל רשימת לקוחות, לרבות שמות הלקוחות, סוג הפוליסה בה הם מבוטחים, ומועד סיום הפוליסה. מידע זה עולה כדי סוד מסחרי משמדובר ברשימת לקוחות שאינה נגישה לכלל הציבור ואינה ניתנת לגילוי בנקל. יצירת הרשימה הייתה כרוכה בהשקעה של מאמץ, זמן וממון. ימים בודדים לאחר מכן, באישון לילה, הנתבעת פעלה להעברת רשימת הלקוחות למייל פרטי אחר, על ידי חדירה למערכות התובעת באמצעות מייל של עובדת אחרת, לאחר שנחסמה הגישה שלה למערכות אלו. עצם הכניסה למייל והשימוש במערכות של התובעת, לאחר שהסתיימו יחסי העבודה ולאחר שהייתה מודעת לכך שנחסמה הגישה שלה למערכות של הסוכנות, וזאת על מנת להעביר פרטים ומסמכים בנוגע ללקוחות שונים לכתובת פרטית אחרת, ללא הרשאה של המעסיק, היא בגדר מעשה חמור ביותר העולה כדי גזל סוד מסחרי. אשר לאירוע של משלוח מיילים עם פרטי לקוחות ומסמכים הקשורים לביטוחים שלהם, לסוכנות ביטוח מתחרה, הרי שלפחות לגבי חלק מהלקוחות הנתבעת פעלה לפי ההנחיות שניתנו לה, אך היה עליה לברר את הנושא בהיעדר חלוקה ברורה של הלקוחות. על הנתבעת לפצות את התובעת בפיצוי ללא הוכחת נזק מכוח סעיף (13א) לחוק עוולות מסחריות, בסך 60,000 ש"ח. אין מקום לחייב אותה בפיצוי עבור הנזקים הממוניים שנתבעו (אובדן עמלות בהווה ובעתיד). אשר לתביעה שכנגד, נפסק לנתבעת פיצוי על אי-מתן הודעה לעובד כחוק, גמול עבור עבודה בשעות נוספות והפרשי דמי הבראה. התביעה שכנגד על אי-תשלום הפרשי עמלות וכן התביעה לתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק איסור לשון הרע ועגמת נפש, נדחו.