צו מניעה נגד השכרת דירות בבית משותף באמצעות Airbnb (פסק-דין, שלום ירושלים, השופט דניאל מרדכי דמביץ):

העובדות: עניין התביעה בשאלת הלגיטימיות של השכרה לתקופות קצרות של דירות בבית משותף בירושלים. התובעים עתרו לסעד האוסר על הנתבעים להשכיר את דירותיהם לתקופות קצרות, באמצעות Airbnb או פלטפורמות אחרות.

נפסק: בבית המשותף יש 26 יחידות מגורים. מתוכן, הנתבעים מפעילים 6 יחידות לשם השכרה לטווח קצר. לבית המגורים הכניסו הנתבעים רכיב של חמישית מהדירות אשר בהן הדיירים הולכים ובאים, משתנים כל העת, תוך שהם מתייחסים לבית המשותף כולו (לרבות הבריכה ויתר השטחים המשותפים) כאתר אירוח, על כל המשתמע מכך. עמדת הנתבע בכל הנוגע לשימוש אורחי הדירות בבריכת הבית המשותף, חרף החלטה מפורשת שנתנה תוקף להסכמת הצדדים, היא חמורה ביותר ומטילה צל כבד על האפשרות לראותו כמי שמציית להחלטות שיפוטיות וכמי שמעוניין ונכון לציית להחלטות שיפוטיות. ההגבלות בתקנון הבית המשותף נועדו לאפשר לדיירי יחידות המגורים מרקם חיים איכותיים ושלווים, חפים מטרדות, ריחות רעים ואף מתנועת יוצאים ובאים שאינם הדיירים הקבועים בבית המשותף. גריעה מזכויות בעל דירה אפשרית רק אם זה נתן את הסכמתו לכך. 

טענת היסוד של התובעים היא בדבר פגיעה בזכויות קנייניות של בעלי הדירות בבית המשותף. על מניעת פגיעה מעין זו רשאי כל בעל זכויות בדירה בבית המשותף לעמוד לבדו. לפיכך די בזכות עמידה של התובע 1 כדי לנהל את התביעה. תביעה זו נועדה להביא סעד לא לתובע לבדו, אלא לקבוצה משמעותית של בעלי דירות בבית המשותף. ייעודן של דירות המגורים בבית המשותף נקבע בתקנון לשמש "למטרת מגורים בלבד". התקנון נועד להסדיר מציאות שלא כללה את מגוון האפשרויות הנובעות משימוש במרשתת ובאמצעי תקשורת המייתרים - ולו מבחינת יצירת ההתקשרות - את המפגש בין בעל דירה לבין שוכר לטווח קצר, ואשר מאפשרים תדירות התקשרויות כאלה באופן מואץ ונוח. את העובדה שבתקנון משנת 1993 לא צויין מפורשות שלא יותרו השכרות של דירות באמצעות אתרי אינטרנט - אין לזקוף לחובת התובעים.

חלקות משנה בבית משותף, שהוגדרו בתקנונו כ"יחידות מגורים" ואשר לגביהן נקבע כי לא ישמשו "אלא למטרת מגורים בלבד", נועדו למגורי קבע ולא לאירוח עסקי מסחרי למטרת תיירות ונופש לפרקי זמן קצרים (ימים ספורים - בין אם יום בודד, בין אם שלושה ובין אם שבעה; כל עוד אין ענייננו בהשכרה למגורי-קבע לטווח של שנים ולמצער של חודשים רבים, אין מקום לדקדק בפרקי הזמן). גם מההיבט של דיני רישוי עסקים פועלים הנתבעים בניגוד לדין, שכן מדובר בהפעלת עסק ללא רישיון. ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים להשכיר את הדירות לתקופות קצרות טווח. אין מניעה להשכיר את הדירות למגורי קבע.