המלחמה באוקראינה מצדיקה לנהל את הדיון בהיוועדות חזותית (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט אריאל צימרמן):

העובדות: ערעור על החלטת רשמת ביהמ"ש [ת"א 46916-12-19], שעניינה קיום דיון בבקשות כפירה בסמכות, בדרך של היוועדות חזותית. ברקע לדברים מצויה תביעת המשיב 1, הבנק המסחרי הגדול באוקראינה, נגד המערערים והמשיבים האחרים, שעניינה בטענות למעילת כספים אדירת היקף שהתרחשה לכאורה בבנק לפני למעלה מעשור. המערערים היו בעלי השליטה בבנק. בסמוך להגשת התביעה, הבנק עתר וקיבל היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, גם בעניינם של המערערים, המתגוררים באוקראינה. המערערים הגישו בקשות לכפירה בסמכות ולביטול היתר המצאה. רשמת ביהמ"ש קבעה כי לאור המלחמה באוקראינה, נראה על פניו שאין ברירה אלא בשמיעת המצהירים בהיוועדות חזותית

נפסק: דין הערעור להידחות. תקנה 72(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, המהווה יישום בחוק של הלכות ביהמ"ש העליון [עניין דורי - רע"א 3810/06], קובעת את המקרים שבהם יאות ביהמ"ש לקיים דיון שלא בדרך המלך, של העדת העדים באולם ביהמ"ש. גם כיום, ואף אגב השיפור הנמשך באמצעים הטכנולוגיים, היוועדות חזותית עדיין לא הפכה לדרך המלך לשמיעת עדויות, נוכח החשיבות שבהתרשמות הבלתי אמצעית מן העדות לנגד עיני המותב. על המותב הדן לבחון בזהירות הנדרשת בכל מקרה לגופו, האם קיימת הצדקה לשמיעת העדים בדרך של הוועדות חזותית. בין היתר, בידו לבחון את טיב העדויות הצפויות בזיקה להליך שלפניו, מידת הסיבוך של ההליך, מידת הקושי הצפוי להיווצר בעריכת החקירות בדרך של הוועדות חזותית, והאפשרות להתגבר על קשיים אלה בדרכים שונות. 

הרשמת עמדה על העמדות הנוגדות של בעלי הדין. היא ביארה מפורשות בהחלטה כי בנסיבות המקרה, של מצב המלחמה באוקראינה והספקות באשר לאפשרות הפיזית להתייצבות לדיון, אין ברירה אלא לשמוע את העדויות בדרך של הוועדות חזותית. שעה שהמותב הדן בבקשה ראה להתיר את קיום החקירה בנסיבות המקרה בדרך של היוועדות חזותית, הרי שנטייתה של ערכאת הערעור תהיה שלא להתערב בהחלטה מסוג זה, המצויה בליבת שיקול דעתו של המותב המברר. אין מקום להתערב בהחלטה ולקבוע כי ביהמ"ש בישראל יורה לעדים לנוע מרחק ניכר בדרך יבשתית למדינה אחרת, שעה שבמדינתם חל סגר אווירי המונע אפשרות הגעה סבירה לישראל, הכל על מנת לראותם בין כותלי בית המשפט.