רע"א 3810/06 י. דורי את צ'יקובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' שמאי גולדשטיין

(פסק-דין, בית המשפט העליון, השופטים א. גרוניס, מ. נאור וא. חיות): בקשת רשות ערעור על החלטות ביהמ"ש המחוזי בת"א, בהן נדחו בקשות לערוך את חקירת המבקש 2 בכינוס וידאו (Video Conference). המבקש טען כי הוא אינו יכול לעזוב את ארה"ב שעה שהוא מצוי בהליכים לקבלת אזרחות. נפסק - השופט א. גרוניס (בדעת מיעוט) -
  • קיים שימוש במונחים שונים בחקיקה לגבי אותו אמצעי טכנולוגי. בתיקון בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), נטבע המונח "היוועדות חזותית" לתיאור "תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת". בתקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות, מדובר על גביית עדות "באמצעות מערכת טלוויזיה סגורה בין-לאומית".
  • סמכות ביהמ"ש להורות על גביית עדות מחוץ למדינה, קבועה בס' 13 לפקודת הראיות. תק' 15 לתקנות עזרה משפטית מהווה הוראה מפורשת בחקיקה המסמיכה בימ"ש בישראל לאשר גבייה של עדות באמצעות כינוס וידאו, גם לבקשת בעל דין.
  • אמנת האג (1970), שישראל וארה"ב הן צדדים לה, עוסקת בגביית ראיות בחו"ל. האמנה אינה מזכירה האפשרות לגביית עדות באמצעות כינוס וידאו, אולם אין סיבה שבתי המשפט לא יתאימו את הדין לאפשרויות טכנולוגיות מודרניות.
  • האמצעים הטכנולוגיים לגביית עדות מחוץ לביהמ"ש, מאפשרים לו להתרשם מן העד באופן ישיר, לפקח על חקירתו ולכוונה. גם המשפט הפלילי מכיר בשימוש במצלמות וידאו לשם גביית עדות מחוץ לאולם בנסיבות מסוימות. מקל וחומר שבנסיבות מתאימות יוכל השימוש בהיוועדות חזותית להוות פשרה ראויה בין האינטרסים של בעלי הדין במשפט האזרחי.
  • לעדות בהיוועדות חזותית יתרונות משלה, שעשויים לחפות על חסרונותיה. כך למשל, עדות זו ניתן לשמור ולאחזר בשלבים מאוחרים יותר (למשל בעת כתיבת פסה"ד) והיא עשויה לחסוך בהוצאות. לשינוי במציאות הטכנולוגית השלכות רבות המחייבות בחינה מחדש של האופן בו מפעיל ביהמ"ש את שיקול דעתו בעת שהוא דן בבקשות לגביית עדות מחוץ לתחום השיפוט.
  • אין לפתוח פתח רחב מדי לגביית עדות בהיוועדות חזותית ואין לוותר על הדרישה להציג, בתום-לב, סיבה מספקת לעדות כזו. עם זאת, באה העת להרחיב את מגוון הטעמים בגינם נעתר ביהמ"ש לבקשות אלו. ככל שהעדות חשובה יותר וככל שהבאת העד כרוכה בקשיים רבים יותר, כך יטה ביהמ"ש להתיר עדות בהיוועדות חזותית.
  • יש לשקול אם התרת עדות בהיוועדות חזותית תוביל לפגיעה באינטרס ציבורי, למשל במקרה של בעל דין הנדרש לצורך הליכים פליליים בישראל. ביהמ"ש גם יידרש לבחון את הפגיעה האפשרית בהליך ובצד שכנגד. יש עדיין מקום להחמיר עם תובע המבקש כי עדותו תיגבה בהיוועדות חזותית.
  • טוב ייעשה אם היבטים טכניים ואחרים של הנושא יוסדרו בחקיקה. כללי הדיון נקבעים על רקע של מציאות טכנולוגית מסוימת. שינויים באותה מציאות אמורים למצוא ביטוי בשינויי חקיקה, אלא שידוע שקצב שינויי החקיקה מפגר אחר קצב התפתחות הטכנולוגיה. בנסיבות המקרה, יש להתיר את עדות המבקש באמצעות עדות וידאו.

נפסק - השופטות מ. נאור וא. חיות (דעת הרוב) -

  • ההתפתחויות הטכנולוגיות העכשוויות מחייבות התאמה של הכללים הדיוניים ותרומתם הפוטנציאלית של אמצעים להיוועדות חזותית לייעול ההליך צריכה להשפיע על מידת הנכונות של ביהמ"ש להזדקק לאמצעים אלו.
  • האמצעים הטכנולוגיים מאפשרים לביהמ"ש לא רק לצפות בעד ולהתרשם ממנו, אלא גם לנהל את הדיון ולהחליט על אתר בהתנגדויות. עם זאת, בצד היתרונות, יש לאמצעי היוועדות חזותית גם חסרונות, שעיקרם העדר מרות ישירה של ביהמ"ש על העד המרוחק וכן סוגיות הנוגעות ליחסים בינלאומיים. חסרונות אלו מחייבים נקיטת מידת זהירות בעניין הפעלת שיקול הדעת בהתרת אמצעי זה.
  • השימוש באמצעי היוועדות חזותית ראוי להסדרה מפורטת. יש צדק בגישה לפיה גישת ביהמ"ש לאפשרות הטכנולוגית צריכה להיות מרחיבה יותר. אולם, הרחבת הגישה צריכה להתבצע ע"י הגמשת יישומם של חלק מהמבחנים שנקבעו עוד בראשית ימי המדינה, באשר לגביית עדות מחוץ לתחום השיפוט.
  • ספק רב אם תקנה 15 לתקנות העזרה המשפטית יש בה כדי לשמש מקור סמכות לגביית עדות בדרך של היוועדות חזותית.
  • במקרה דנן, גם יישום מרחיב של השיקולים מביא למסקנה שאין להתיר את גביית עדותו של המבקש בדרך של היוועדות מרחוק, בשל הסיכון לפגיעה ביעילות החקירה והיעדר סיבה טובה.